מלמד התלמידים רעח

הפנים והחן הנזכרים בברכה הם לוית חן ועטרת תפארת שהזכיר החכם ויש לדברו רמז במצות תפילין כי התפילין של זרוע שמאלית באו כנגד תכבדך כי תחבקנה ותפילין של ראש כנגד תתן לראשך לוית חן וגו' שהם הם הנקראים פאר והתבונן האדם ובמה שכתוב בה ותענוג החבוק ההוא הוא תענוג כבוד לא הנזרים שיתן החושק בראשו ולא החבוק האסור כי זה הכל מפתוי השד המונע מלכת ביראת שדי ולפיכך באה ההערה ברמז על קשר תפילין כדי שישוב כל אחד מחטאו וביראת שמים יקנה חכמה ובינה כמו שאמר החכם ראשית חכמה וגו'

זה הוא הדרך הגלוי בדברי החכם אמנם הדרך הנסתר אצלי בא להעיר על דרך הקש מופתי שהוא דרך חכמה שלא תשלם בלעדיה ולפיכך בא להעיר האדם להשתדל ולדעת הדעות האמתיות עד שיהיה מבני עליה הוא שאמר אחר פסוקים אלה שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים. בדרך חכמה הורתיך הדרכחיך במעגלי יושר וגומר ונאמר כי בפסוק הראשון מהשלשה הקודמים בטל שני דעות כוזבות אשר נמצאו לקודמים בדרך המופת. הדעת האחת שאמרו קצתם שאין מופת כלל לפי שלא מצאו לו תכלית מפני שהיו חושבים שכל המושכלות שוות בענין המופת ואמרו אחר שהוא כן צריך המופת למופת אחר והאחר לאחר כן עד לא תכלית והפסק מה שאין לא תכלית הוא דבר נמנע. והדעת השני שאמרו קצתם שעל כל מושכל ימצא מופת אבל על דרך הסבוב רוצים בו שהמופת המלמד חוזר ונמצא למד ושתי הדעות האלו בטלות במעוט עיון כפי מה שבאר ארסטוטלוס בספר המופת ואמר שיש מושכלות ראשונות שהם מושכלות בלא למוד אבל הם ידועות לחומר השכל אשר באדם ואמר כי מאותן המושכלות הראשונות תלקחנה הקדמות ותלדנה תולדות מופתיות ובזה הדרך ימצא מופת לכל חכמה מופתית כי לכל מין ומין מן החכמות יש מושכלות ראשונות אשר מהם תצאנה תולדות המופת עד שישיג האדם אמתת המבוקש בחכמה ההיא וכל מה שילמד האדם מכח המושכלות הראשונות יקרא שכל קנוי. וכן קרא החכם הדברים שיושכלו בלא למוד ראשית חכמה. והדברים שיושכלו בלמוד קרא אותם קנין והקנין ההוא חלק לשני חלקים התולדות האמצעיות והראשונות שהם בהצעות קרא חכמה קנויה לפי שהחכמה שם משותף לכל מיני ערמה ותחבולה הן מלאכה או מדה. הן למוד טוב או רע. והתולדות האחרונות המורות על אמתת המבוקש קרא בינה קנויה לפי שבינה נופלת על ידיעת אמת כמו שאמר אדם ביקר בל ילין. ועל דרך זה נאמר אם אין דעת אין בינה

ונשוב ונאמר שפי' הפסוק הזה כן הוא בראשית חכמה כלומר בהקדמות מושכלות ראשונות אשר מהם תעשה ההקש תקנה תחבולה כלומר תשיג תולדות שהן תחבולה לדעת האמת. ובכל קניניך כלומר בכל התולדות שהן חכמה קנויה תקנה בינה כלומר תשיג האמת מן המבוקש ובפסוק זה רמז על השגת חכמת הטבע שהיא קודמת בהשגת האמתות הנקראות בינה. או אפשר לומר כי כן פירושו במושכלות הראשונות