מלמד התלמידים רעז

גזר דינו מאי תקנתיה ליתיב תעניתא על תעניתיה וזה כדי שירחיק האדם התענית בשבת וידע שהתענית בשבת שלא לשם שמים רע כן הכפרה הזאת צריכה לקריאת החטא הזה כדי שירחיק האדם המדה הזאת ולא יעשנה רק לרפואה כמי שאוכל הסמים המרים החדים לרפואת גופו ואם יאכל אותם בבריאותו ימית אותו פתאום כן המצער נפשו והמסגף עצמו בדרך הקדושים אשר באומות הפורשים מן העולם הוא חוטא ואכזרי והגומל נפשו ומכלכלה במשפט כדי שתהיה בגוף הטבע הוא איש חסד והוא הצדיק האוכל לשובע נפשו והוא המושל על אשתו ממשלה ראויה כמו שבא בדברי רבותינו ז"ל והוא ימשול בך יכול ממשלה מכל צד ת"ל לא יחבול רחים ורכב כי נפש הוא חובל ר"ל שאין ראוי למשול בה בדרך סגוף נפש אבל ראוי להשביעה ואם תבקש המותרות כבטן רשעים אשר תחסר ויצער אותה לרפואה הוא טוב וצדיק ונקרא קדוש ומוכתר מפני ששב אל הדרך הישרה

ולפי שרב טובי ישראל הם על הדרך הזה כי אין אדם אשר לא יחטא והם בעלי תשובה נסמכה לפרשת נזיר פרשת ברכת כהנים שיש בה שלשה פסוקים כנגד צדיקים ובעלי תשובה ובינונים. הפסוק הראשון בא כנגד הצדיק הגמור שהוא צדיק וטוב לו שהשם מברכו ברכת העולם הזה ושומרו לעד ומזכהו לעולם הבא

והפסוק השני בא כנגד בעל תשובה שהוא מאיר פניו אליו אחר שהיה מביט אליו בפנים נזעמים בטרם שובו ובשובו יאר פניו אליו וימצא חן בעיניו והכל כלשון בני אדם. וכן כתוב י"י אלהים השיבנו האר פניך ונושעה סמך אור פניו לתשובה ואחר אור הפנים תבוא התשועה האמיתית כי כן פועל השכל השופע מאתו מעט מעט עד שישלם צלם האדם הולך ואור עד נכון היום ולפי זה הענין אמר החכם באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש ושם נאמר גם כן על אחר התשובה מהרע ר"ל מכל אמונה כוזבת ומכל אמונה פחותה כי הקדים לו החכם חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה וידוע כי מלאכי מות בסבת האכילה מעץ הדעת טוב ורע שנאמר בו כי ביום אכלך ממנו מות תמות והכפרה על המיתה היא בהיות האדם ההוא חכם והוא שאמר ואיש חכם יכפרנה והוא שסמך לו באור פני מלך חיים כי אז ישלח ידו לאכול מעץ החיים ובשלחו ידו ירצה בו המלך ורצונו יהיה כעב מלקוש והמלקוש ידוע כי הוא בא לגמור הפרי בתבואה והוא גם כן על הדרך שבא בהושע הנביא שאמר לכו ונשובה אל י"י וגו' ואמר יחיינו מיומים וגו' ואמר ונדעה נרדפה לדעת את י"י כשחר נכון מוצאו ויבא כגשם לנו וכמלקוש יורה ארץ הקדים השחר תחלה שהוא תחלת האור ואחר כן הזכיר גשם ומלקוש כי כן הוא הדין מצוה גוררת מצוה והשכל מושך השכל עד שיחננו השם וימצא חן בעיניו והוא אמרו ויחנך

והפסוק השלישי בא כנגד הבינוני שנושא השם פניו אליו כלומר שהוא משגיח בו ומשים לו שלום שיזכהו לשלמות ששכר מצוה מצוה. ואור