מלמד התלמידים רעו

שירחיק עצמו אל הקצה האחר כדי שישוב מתוך זה אל הדרך הבינונית שהיא הדרך הישרה. ומי שנודר על הכונה הזאת נדרו לשם כמו שאמר ר' שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר חוץ מאדם אחד שבא מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו בני מה ראית לשחת שער נאה כזה אמר לי רועה הייתי לאבא בעירי והלכתי לשאוב מים מן המעיין והסתכלתי בבואה שלי ופחז יצרי ובקש לטורדי מן העולם אמרתי לו ריקה מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך שסופך רמה ותולעה העבודה הריני מגלחך לשמים עמדתי ונשקתי לו על ראשו אמרתי לו בני ירבו כמותך נודרי נזירות בישראל עליך הכתוב אומר כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לי"י

למדנו מדברי ר' שמעון הצדיק שמי שנודר נזיר להתרחק מן העבירה הוא שכתר אלהיו על ראשו והוא ראוי להקרא נזיר לי"י או נזיר אלהים אבל מי שנדר ונבדל מצורך אחר מצרכי הגוף ולא לצורך הרחק עבירה אינו מוכתר ולא מאושר אבל הוא עושה כנגד כונת התורה כמו שאמרו ז"ל לא דייך דברים האסורים אלא שאתה אוסר עליך דברים המותרים ר"ל שהתורה התמימה מנעה היתרונות והשאירה צרכי קיום הגוף וצרכי קיום המין גם צותה עליהם במצות פרו ורבו והמצות הנגררות בלקוחי האשה וכיוצא בה מקיום העולם לפיכך מי שנודר בנזיר בלא צורך הוא חוטא ואכזרי לפי שהוא עוכר שאירו ולפיכך אמרו חכמים שאפילו מי שנודר לשם נקרא חוטא וזה לפי שמלאכתו מלאכת אכזרי כדאמרינן סבר לה כר' אלעזר הקפר דתניא ר' אלעזר הקפר אומר מה תלמוד לומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באי זה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין קל וחומר מה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה ומקשינן עלה האי בנזיר טמא כתיב כלומר דקרא במי שמת עליו מת שטמא את נזרו הוא דקאמר שנקרא חוטא מפני טומאתו אבל מי שישלים נזירותו אין עליו שום חטא ומשני קסבר ר' אלעזר הקפר נזיר טהור נמי חוטא הוא כלומר האי חטא דקאמר קרא לאו אטומאה קאי אלא אצערא דנפשיה קאי והיינו דקאמר על הנפש. וכי תימא אם כן לכתוב רחמנא האי קרא בטהור היינו טעמא דכתיב קרא בנזיר טמא הואיל ששנה בחטא כלומר חטא הטומאה ר"ל שסמך חטא אל חטא לפי שעבירה גוררת עבירה

ואם תאמר לר' אלעזר היכן מצאנו שיהא אדם זוכה וחוטא במעשה אחד וזה מן הדברים הנמנעים כי שני הפכים לא יתחברו בנושא אחד ברגע אחד

דע והבן שאין דעת ר' אלעזר שהנזיר הוא חוטא אלא שנקרא חוטא מפני שעושה מעשה חטא לולי הצורך ולפי שהפועל הזה בעצמו רע על דרך רפואה צריך כפרה לפי דעת הרואים כדי שלא יבא אדם לתעות ויצער נפשו מן הדברים הצריכים לה בעמדה בגוף בלא צער ובלא סגוף ועל דרך זה נאמר על המתענה בשבת על חלום שהוא מבטל