מלמד התלמידים רעא

שלא נאמר זה בה בפירוש כי זה הגמול הטוב הוא דבר נעלם לא ישיגוהו אפילו החכמים ואיך יאמר הדבר הזה כפשוטו לנשים ולנערים בתחלת הלמוד ולפיכך היה הצורך לסמוך ברמיזותיו על זה במה שנזכר במעשה בראשית ובמעט מקומות בתורה ודי לנו הבטחה במה שנאמר בתנאי הראשון במרה כי אני י"י רופאיך כי ידוע כי מי שירפאנו השם לא ימות וזה כבר התבאר במקומו ששם יעד החיים האמתים

וכן בא הנה באמרו להיותנו ממלכת כהנים וגוי קדוש וזה השם אם יאמר על אדם אחר נודע במעלה אצל האומות הוא אצלם במעלה העליונה בדרך שיש לו כח למשוך אחרים אחריו לגן עדן ואנחנו כלנו קדושים ובלבד שנקבל התורה כראוי ואחר היחול הזה לא נשארה תוחלת לשום עם להיות להם מעלה אצל השם כמעלתנו בגן עדן שהרי ראש דברו אמר והייתם לי סגולה מכל העמים וסגולה שם הוא לדבר חשוב עומד קיים באוצר כמו שכתוב סגולת מלכים ולשון רבותינו יעשה לו סגולה נמצא שהבטיחנו להיותינו סגולה אצלו מכל העמים וכן באו דברי משה האחרונים אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביי מגן עזרך אישר אותנו בישועה האמתית ואמר שאין כמונו בישועה ההיא. יהי רצון מלפניך אלהי השמים ואלהי הארץ לברוא לנו לב חדש ורוח חדשה יתן בקרבנו לשמוע בקולו ולשמור בריתו ולקיים בנו מקרא שכתוב ישראל נושע בי"י תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד. (אחרת לעשרת הדברות והיא כתובה בפרשת וישמע יתרו) פרשת נשא (והיא ראויה לחופת חתן או בעל מדות). ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניניך קנה בינה סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך

שלשה פסוקים אלה נאמרו כדרך שאר פסוקי משלי שהם על שני פנים ושניהם כאחד טובים להשלים כונת התורה התמימה שקצת מצותיה באו לתקון הגוף והוא בקנות המדות הטובות ובעזוב המדות הרעות הנמשכות לחומר. וקצתם באו על הכונה הראשונה באדם והיא תקון הנפש המשגת בידיעת האמת והחכם ע"ה חבר ספרו דרך משל על שני פנים אלה אחד מהם גלוי ואחד מהם נסתר גלויו תוכחות מוסר כי זה כל האדם ונסתרו השכל והבינה. וכן התנה בראש ספרו לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה. קרא מצות התורה וחלמודה חכמה ומוסר וקרא הדעות האמתיות הנרמזות בה אמרי בינה כן אמרו הנה ראשית חכמה וגו' גלויו בא להזהיר על התורה וליעד גמול טוב עליה. וקרא