מלמד התלמידים רסד

קבלה אמיתית לא שמיעת אוזן בלבד רק שמיעה שלמה בהשגת האמת כמו שאמרו רבותינו ז"ל שאפילו קטנה שבנשיהם היתה יודעת כיחזקאל בן בוזי ר"ל שהשיגו הכל הידיעה השרשית בזמן ההוא

ולפי שקיום הדעות צריך למעשים שיעירו עליהם צוה השם יתב' במספר הזה להתבונן ולחקור האמת מתוך מספר שבעה שבועות וקדוש יום חמשים. ואם תאמר והלא ביום אחד וחמשים נתנה התורה לדברי החכמים שבאו בתלמוד והי' ראוי לפי הענין הנזכר שתנתן ביום חמשים. דע והבין שהתורה לא תחוש לדבר זה ר"ל לדבר שיבא על דרך מקרה ואמנם הבנת התורה אל המכוון ממנה ולפי ההוה. וזה הענין תמצא בקצת המצות כשתתבונן בהם וכבר אמרנו כי הכונה היתה ביום חמשים להעיר על המחקר האמתי במספר ההוא. ולפי שכל השנים יבא יום חמשים בששה בחדש ועל דרך זרות היה יום אחד וחמשים שהרי אי אפשר אם לא יהיו שם שני חדשים סמוכים מעוברים לפיכך לא חששה תורה ליום ההוא שעברו בו אייר למקרה מן המקרים אמנם נשאה פנים להוה כפי הטבע ונתנה ביום שהיה ראוי להמנות יום חמשים

ובזה התשובה מספקת לשתי השאלות הראשונות מאחר שכונת המספר היתה על יום החמשים ולפי ההוה ברוב השנים הוא זמן מתן תורה. ובזה גם כן תשובה למה ששאלנו מהרה יבנה בית המקדש ונקדש חמשה לחודש כי כבר אמרנו כי התורה לא תחוש לזרים ולא תתן דבריה לשיעורין. וזה הטעם עצמו מספיק לדברי ר' יוסי שהרי הוא כמו כן נתגלה דעתו שהכונה היתה ביום חמשים ומשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו כמו שנזכר כפי מה שראה צורך השעה בהיותם צריכים למסירת ראשי פרקים בהבנת האמת או לענין אחר. סוף דבר דעת ר' יוסי הוא שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו כי כן נאמר בתלמוד נמצא דעת כולם שהכונה היתה ביום חמשים ומתן תורה הי' ביום אחד וחמשים אבל יום חמשים יחשב לדורות

וקרוב אני לומר שעיקר מחלקותם בא לפי זה הענין שהרי ראו שכונת התורה היתה ביום חמשים והקבלה הודיעה שהתורה נתנה בא' וחמשים ולפיכך לא בא בתורה בפירוש כי ביום הזה נתתי לכם את התורה כדרך טעמי חג המצות וחג הסוכות. ועל עיקר דבר זה נפלה המחלוקת ביניהם בסבת היום הנוסף כדי שתסתלקנה השאלות ששאלנו ושחקרנו מתוך דבריהם. ואני יודע שזה הטעם שאמרתי בענין הספירה ובתוספת היום רחוק הוא לקבלו למי שלא התבונן בספר הרב המורה ולא הישיר לבו לטעמי המצות שבספר ההוא. ואחר שהוא כן איך יאמר בתורה שהיא מסורה לכל כי ביום הזה נתתי לכם את התורה עד שיראה לקצת בני אדם דבר שקר ומי שלא התבונן בדברים הנעלמים מה מאד יקשה עליו זה. ואשר ירצה להקל על עצמו ולומר שיום חמשים נקרא זמן מתן תורה מפני פרישתם הגדולה וקדושתם בו להיותם נכונים להקביל פני שכינה ולהתעסק לפני משה רבינו ושאר החכמים בדרך שיקבלו התורה קבלה שלמה ולפיכך ראוי להקרא היום ההוא זמן מן התורה