מלמד התלמידים רסא

ובתלמוד עד שקם הרב רבינו משה ב"ר מימון זצ"ל שקם אב בתורה אב בחכמה בישראל ובאר דברים נפלאים מהם יבינו המבינם עד שיגלו לנו קצת סתרי התורה והתלמוד ואם הוא הזכיר מעט מהסתרים ההם בספרו הנכבד במעט הדבש הזה אורו עיני התלמידים ותפקחנה לראות ולהביט מה שלא היו שמים אליו לא לב ולא עין לפי שהוסרו בדברו הטוב הסנורים הרעים שהיו מבדילים בין הראות והנראה

ולפי מה שנמשך בזה המין מדבריו בא הרמז שנכתב בספרו הנכבד בטעמי המצות על ספירת חמשים יום אמר ושבועות הוא יום מתן תורה ולהגדיל היום ההוא נמנו הימים מן המועד הראשון אליו כמי שממתין בא הנאמן שבאוהביו שהוא מונה הימים וגם השעות וזו היא סבת ספירת העומר וכו'. והרב רבינו העיר אותנו בכתבו טעם הספירה הזה לחקור ולדעת למה נבחר זה המספר במתן תורה ובשני היובל ואין להשיב ולומר כי הוא על דרך הנחת אחד מחלקי האפשר כמו שיאמר בקצת המקומות כי אלו הי' זה אמת ולא לכונה האחרת למה הי' מדקדק במנות השבועות מלבד מנין הימים עד שאמר שבע שבתות תמימות תהיינה

ורבותינו דקדקו בו ואמרו מצוה למימני יומי מצוה למימני שבועי ועוד למה התיחס זה המספר לעומר ועוד למה נקרא חג השבועות ועוד שזה הענין בעצמו בא ביובל ואמר וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים. ראו והתבוננו כי אחר אמרו שבע שבתות שנים אמר שבע שנים שבע פעמים ואחר כן אמר והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה ואמר לקדש שנת החמשים וכמו שדקדק שם בשבתות השנים ובכלל סך השנים ובקדוש שנת החמישים כן דקדקו במצוה זו בשבועות ימים ובכלל סך הימים ובקדוש יום החמשים. ובתורת כהנים אמרו יכול יספור ארבעים ושמונה ויקדש יום ארבעים ותשעה תלמוד לומר תספרו חמשים יום הא כיצד מנה ארבעים ותשעה וקדש יום חמשים כיובל

ואחר שמצאנו הדקדוק הזה בשביתת עבודת אדמתנו ועצמינו שהוא חיי הגופות ובקבלת תורתנו שהיא חיי הנפשות התאמת לנו כי בא לענין גדול ונכבד. ומפני זה ראינו לחקור הדבר הזה ומתוך חקירתנו יצא לנו מדברי הקבלה האמיתית לפי דברי התלמוד שהתורה נתנה ביום אחד וחמשים שלא נחלקו ר' יוסי וחכמים אלא שר' יוסי אומר בשבעה בו וחכמים אומרין בששה בו אבל לדברי כולם ניתנה באחד וחמשים יום כי כן נאמר בהלכה ההיא לדברי חכמים אייר דההוא שתא עבורי עברוה ונמצא לדבריהם ששה בסיון היה יום אחד וחמשים. ואחר שהוא כן יש לשאול שתי שאלות האחת אחר שנתנה התורה באחד וחמשים למה קבעה התורה המספר בחמשים וצותה לקדש יום החמשים. והשנית למה אמר כי זה היום הוא זמן מתן תורה כמו שסדרו בברכה ובתפלה לומר זמן מתן תורתנו. ובגמרא הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם יום שנתנה בו תורה לישראל. ואם נפשך לומר מפני שהיה בו' בחדש