מלמד התלמידים רס

המציאות המכון שאין הכונה הראשונה בדבר רע והוא שחייבו לברך עליו כדי להודות ולהכיר שהוא מתמיד מציאות העולם ההוה הנפסד הזה ואם הוא חלק קטן ונבזה במציאות אבל הוא יתברך מעמיד הכל במציאותו הקיימת על ידי העולמים האמצעיים בינו יתברך ובינינו

ואמרם ברוך אתה השם רוצים בו יכירו הכל ויודו שמך המורה על אמתת מציאותך ולזה אמרו כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה. וכן אמרם אלהינו מלך העולם רוצים בו שיודו הכל ויכירו שאתה בורא העולם ומנהיגו ומעמידו ושופטו ושאתה לבדך עשית זה הדבר רוצים בו שהוא אחד ואין שני. ולפיכך אמרו כל ברכה שאין בה מלכות שמים אינה ברכה לפי שהיא מלה מורה על הממשלה וההנהגה שהיא לו לבדו. ולפי שהנהגתו וממשלתו בעולם ע"י אמצעיים בא מטבע רב הברכות על לשון נסתר ונמצא להעיר ולהורות שהכל מאתו כי הוא נודע ונמצא בהנהגתו השלמה לעולם ואם יש שם אמצעיים רבים. ומפני שהוא יתברך מנהיג העולם כלו בשלשת חלקיו לא לצרכו ולא לתועלתו אבל כדך רחמי האב על הבן נקרא רחום. וכפי הדעת הזה אמר הדורש הזה בריך רחמנא כאלו אמר בריך דשליט על עולם תליתאי דיהב אוריין תליתאי וכו' ומפני שדבר זה כולל מעשה בראשית ומעשה מרכבה הכוללים החכמות העליונות ועל דרך האמת כל החכמות קצר אותן והעלימו בדברו הנמרץ במספר השלשה

ואל יהי דבר זה קל בעיניך שהרי הרבה מצות בתורה בא המספר בהן להעיר על דעת אחת או על השגת האמת ולמחות דעות החכמים שקדמו לנתינת התורה. ולמה תתמהו על זה ועם רב עשות התחבולות הגדולות למחות האמונה הקדומה בעבודתם נשארה אפילו בלב מקבלי התורה עד שלא היו מיחדים אלא בשפתותם בלבד ולזה היו עובדים הבעלים והאשרות וצבא השמים ושאר הנעבדים עד שהקיאה אותם הארץ והתחייבנו הגלות הארוך הזה ונשארנו בלא חכמה כמו שבא היעוד הרע על ידי הנביאים. הוא שכתוב יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. ואמת כי הפליא מאד מדה כנגד מדה שאנו היינו מיחדים בשפתים בלבד ועושים המצות בהרגל איברי הגוף בלא חכמה ובלא בינה במצות ההם ולכן אבדה החכמה והבינה כמעט שלא נשארנו בלא שום בינה אמתית לולי קצת מצות התורה המעירות קצתינו להתבונן בו ובמצותיו וגם מה שנגרר מן המספר בתוך המצות יעורר החכמים בזה והם יעירו אותנו לקבל האמת ולבקשה ולרדוף אחריה. ואין ספק אצלי שבעל הדרש הזה אשר המריץ בו דבריו באר אותו לקצת השומעים ולא נכתב הביאור ההוא לאורך הענין

וכדי שישאר המאמר בדרך רמז כפי מה שבאו מאמרים הרבה בתורה ובדברי רבותינו ז"ל וביאור הדבר הזה הי' נעלם מרוב חכמי תורתנו כמו שהי' גם כן נעלם רוב דברי האמתות הנרמזים בתורה