מלמד התלמידים כו

לומר שאגור בן יקא הוא כנוי לבעל ההיקש המופתי לפי שההיקש יאגר משתי הקדמות לעולם וההקדמות ההן מוציאות ופולטות בהכרח המבוקש מן האמת בענין ההוא והוא הבין ודומה לו שם קהלת. ומשא ידוע כי הוא שם לנבואה ואפשר שנקראה בשם הזה לפי שהנבואה באה דרך משל והמשל נשוא על ענין אחר ולפי שהמשא אשר עליו הונח השם תחלה יכבד על נושאו וילאה בו דקדק בו הקב"ה על ישראל שלא להזכיר שם משא על הנבואה וזה היה בדורו של ירמיה לפי שהיו נוטים אל דברי נביאי השקר המחזיקים ידי מרעים כמו שאמר ובנביאי ירושלים ראיתי שערוריה נאוף והלוך בשקר וחזקו ידי מרעים. והיו מכחשים בשם ובנביאיו כמו שנאמר שם כחשו בי"י ויאמרו לא הוא וגו'. והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כל זה היו אומרים שנביאי האמת אין דבר בהם ולפיכך היו אומרים דרך בזיון לדבר השם משא ד' להפוך משמעות שם משא ולמדוד במדה שהיו מודדין אמר ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם י"י ובאור זה הוא בסוף הפרשה ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם רצה בו שאהפוך משמעות משא למשא ואשכחם ואתשם ודקדוק השם הזה היה כדקדוק שם בעל כמו שאמר בהושע תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי. והוא שקדם בדבר ירמיה כאשר שכחו אבותיכם את שמי בבעל וזה הענין הוא פשוט בין בני מוסר לקרא איש לאחיו בחביב שבכנויין כל שכן לקרא בשם י"י ובדברו בעת החשד ובמקומו אמנם בדורו של שלמה ושל אנשי חזקיהו לא היה שם חשד בזה ולפיכך אמר המשא בשם הנבואה לפי שהוא הזר בשמות הנבואה ודבר הכתוב ההוא היה בשמות זרים ונסתרים כמו שיתבאר. ולאיתיאל הוא כנוי כנגד שם ישראל שנאמר על אדם שלם שקבל שררה וממשלה מאת השם כדי שיוכל להתוכח עם אנשים ולעמוד כנגדם ולעמוד בהיכל מלך כי כן נאמר עליו כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וזה השם הוא בהפך כי הוא כנוי לבעל הדת שלא למד חכמה כראוי והוא שלא שרה עם אלהים עד שיוכל עם אנשים אבל לאה ולא יוכל, ורז"ל אמרו זה שלמה שאמר החכמה והקיאה ואמרו אגור בן יקא הטענה הנאותה כנגד בעל ההיקש היא שיאמר לו שהכל נתאמת לו בדרך הנבואה או ירצה בו אילו הדברים הנאמרים על ההיקש והנבואה והכוונה בו ללמד בעל הדת תשובה כנגד בעל ההיקש. והקרוב אצלי שאמר בן יקא כנוי לבעל הדת המתחכם יותר בדרך ההיקש. ומסתכל במה שאין ראוי לו כי זה מקיא הבין שהשיג תחלה ונשאר יותר חסר ממה שהיה בתחילת עיונו. והוא שאמרו הציץ ונפגע והרצון בו שהוא נבוך בידיעת האמתות שבאו בתורה ומסופק לפי שאינו יודע לצרוף אותן במצרף ההיקש וכבר הזכיר החכם משל הקיא על הענין הזה באמרו דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו כי בלא ספק בא להזהיר מהמדה הזאת רוצה לומר יתרון התחכמות כי כן הזהיר שם להשמר ממדה אחרת ואם היא נראית טובה בעיני קצת בני אדם