מלמד התלמידים רנז
Malmad ha-talmidim 257 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text
Open in the reader →ונאמר שזה המספר שהחריץ בו דברו הי' להעיר אותנו על כונת התורה כלה בדרך שלא תהי' אצלנו מצות אנשים מלומדה כאלו אמר התעוררו במספר הזה בכונת מצות התורה בשלשת חלקיהן כמו שיתבאר. והכונה ההיא תורה כי התורה הוא חכמתכם ובינתכם שכל מצותיה באו להעביר השקר ולהעמיד האמת והוא שקודם מתן תורה היו אנשי העולם מלבד יחידים תועים בעיקר האמונה ומיחסים פעולות העולם בכללו לפועלים האמצעיים לא לפועל הראשון. ולזה היו עובדים הגלגלים והכוכבים ושאר הנבראים ולכבודם היו עושים צורות לקרוא בני אדם לעבודת הנבראים ההם מה שאין רצון השם בעבודה ההיא לפי שכולם משרתים ומשמשים ועושים שליחות השם ומלאכותו והוא לבדו המלך שראוי ומחוייב לעבדו כדי להכיר שהכל מכחו וממשלתו. ועל זה באה התורה להודיע אמיתת מציאות השם הפשוטה שממשלתו בכל ולו לבדו הממשלה והכל אין נגדו. ועל זה צונו תחלה לשמוע בקולו לבד והשמיעה בקולו היא הלמידה והחקירה בכל חלקי העולם שהם שלשה ובבחינת השלשה חלקים ישמע בקולו לפי שבזאת הבחינה יודע שכולם צריכים לממציא ולמעמיד הוא הקב"ה אשר צוה ונבראו ויעמידה לעד לעולם כל אחד מהם כפי מה שהוטבע עליו והוא לבדו נמצא אמיתי עומד בעצמו ומעמיד במציאותו שאר הנמצאים החלוקים בשלשה עולמות
ועל דרך זה השיג יחזקאל המראה ולפיכך נכתב בה וארא שלשה פעמים. ועל דרך זה נאמר שלוש הקדושה במראה לישעיה אחר שראה שלשה ענינים בשלשה מקומות והם הכסא וההיכל וממעל לכסא. והוא שאמרו ז"ל שלש כתות אומרות קדושה אחת אומרת קדוש. ואחת אומרת קדוש קדוש. ואחת אומרת ק"ק"ק. רמז על שלוש הקדושה הנאמרת בכתוב ותרגומה לעד. אמנם יונתן השלם סדר הכתות כסדר יחזקאל הנביא שאמר שראה תחלה החיות ואחר החיות האופנים לפי ששתי השגות אלו קודמת בלמוד להשגה השלישית אבל הקדים החיות לקדימת מעלה וסבה לא על קדימת השגת הלמוד כי קדימת הלמוד היא באופנים וכפי זה הענין מצאתי בדברי רז"ל למה נאמר ק"ק"ק ג' פעמים. קדוש שאינו נראה לבריות. קדוש שאפילו חיות הקודש שהן נושאות כסא כבודו אינם רואות אותו. קדוש שאפילו מלאכי השרת שעומדים לפניו ומשרתים לפניו למעלה אינם רואים אותו. ובעל המאמר הזה לקחם לפי סדר. וכפי הענין הזה נאמר במזמור אחד רוממו י"י אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא. רוממו י"י אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש י"י אלהינו. וידוע שהדום רגליו נאמר על העולם השפל הזה והר קדשו נאמר על העולם הגבוה לפי שההרים הם המקומות המורגשים המוחשים העליונים אשר בארץ יקראו לכל גבוה גוף ושאינו גוף הר. ויאמרו לעולם הגבוה בכללו הר. ולפי מעלתו בבחינה עם השפל אצל השם יקרא הר קדשו וכמוהו אצלי כהררי אל ויהיה ענין צדקתך כהררי אל כענין צדקתך אלהים עד מרום ובא בשניהם להפליג בגובה צדקתו כענין כגובה שמים על הארץ וגו'. ולפי ענין זה יהיה