מלמד התלמידים רנה

מששים אלף ופקודיהם היו מבין עשרים שנה ומעלה. וזו ראיה גדולה שאין אהבת השם נראית ברב עם ולא ברבוים גם כן נצחו יוצאי מצרים את אויביהם ולא בחרב ולא בחנית כבשו הארצות אבל הכל היה על דרך מופתים וכן בעלותם מבבל לא היה שם רק רצון השם שהעיר רוח כורש ורוח העם. וכן יהיה לעתיד והוא שהקדים הנביא ואמר לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים

ואמרו והולכתיה המדבר לפי שידוע שמי שגדל עם הרעים יטה אל טבעם ומנהגם והוא נמנע שישיגו שלמות אנושי עם זה וכן הוא נמנע שיצא פתאום ממדה אל מדה בהפך. ולפיכך צריך כל אדם לבקש שלמות שיסור מאהלי אנשים רשעים ומחבורם ויתבודד עד שישנה מנהגו וטבעו לטוב אפשר לו להשיג שלמות אנושי לא זולת זה. והשם אשר לו נתכנו עלילות כאשר פקד עמו והוציאם ממצרים סבב להוליכם דרך המדבר והעמידם שם בבדידות מכל העמים ארבעים שנה שהם זמן נתון ללמוד כמו שאמרו בן ארבעים שנה שהם זמן נתון ללמוד כמו שאמרו בן ארבעים לבינה ואחר כן הביאם אל ארץ נושבת. וכן לעתיד בקרוב יוליכנו המדבר כאשר הבטיחנו וידבר על לבנו להשיבנו אליו להיותנו לו סגולה מכל העמים ולתחתנו ממלכת כהנים וגוי קדוש ויקרא שמו עלינו וכחשוש חתן על כלה ישיש עלינו ואנחנו נשמח בו ושוש נשיש בי"י תגל נפשנו באלהינו כי נהיה לו לעם והוא יהיה לנו לאלהים אז יקרא אישי כמו שאמר הנביא והיה ביום ההוא תקראי לי אישי. ואמר הנביא גם כן כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. ליום מתן תורה. דרש ההוא גלילאי עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריין תליתאי לעם תליתאי על יד תליתאי ביום תליתאי בירח תליתאי

לשון דרישה נופל על חקירת הדבר בכל מה שנאמר בו ר"ל לגלות כל נסתר בו ולדעת אמתתו. ולפי שרב דברי החכמים והנביאים נאמרים כדי להמציא בהם תועלת לכל כונו בהם שני פנים אחד מהם נגלה פשוט לכל יודעי הלשון ההוא ומביניו ואחד נסתר מרבים מובן ליחידים אחר דרישה רבה. ויאמר על הראשון פשוט ועל השני דרש. ולפי זה הענין דרשו רבותינו ז"ל שמעו כי נגידים אדבר כל דבור ודבור שיוצא מפי הקב"ה קושרין לו שני כתרים ר"ל שמיחסין לו שני שלמות והצריך לדעת והראוי להאמין כי כל דבר נביא בנבואתו או כל דבר חכם שלם בחכמתו