עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלמד התלמידים

מלמד התלמידים רנד

Malmad ha-talmidim 254 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ידע ויאמר שמאת השם היה נסו. וכמהו קריאת גדעון למזבח י"י שלום מפני שאמר לו מלאך השם שלום לך אל תירא ולהזכיר הענין ההוא קרא למזבח בשם ההוא. וכפי הענין הזה שאין בו ספק בשני המקומות הנזכרים באו שאר השמות הנאמרים בדברי הנביאים וענין הנבואה על הדורות ההם כבר הזכירוהו המפרשים ונצרך יונתן לתרגם לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב עד דלא ידע לרחקא בישא וגו'. לפי שסמך לו הנביא כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב וגו'

וצריך להתבונן איך יהיה אות על עזיבת האדמה אכלו חמאה ודבש. והנכון לומר בו כי האות הוא למה שבא בסוף הענין והי' ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן והי' מרוב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ ותרגמו יונתן ויהי מסגי טוב משח יתפרנסון כל צדיקיא דישתארון בגו ארעא. ולקח המתרגם עשות כאלו הוא דגוש בדרך כי מיץ חלב יוצא חמאה

והנביא ביאר על אמרו יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל וזה בלא ספק לענין הערה על המשל כלו כאשר הוא גם כן הערה בלא ספק אמרו תעזב האדמה נמשך לאות והוא ביאור בלא ספק בא להודיע מי העלמה ומי הבן כמו שבאר בבן האחר ובנביאה היולדת מה שהקדים לו ואמר י"י אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז ולא בא שם ואקח את הגליון ואכתוב עליו רק ואעידה לי עדים נאמנים וגו' ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ואחר כן צוהו השם לקרוא שמו מהר שלל חש בז. וכמו כן הקדים הנביא לאמר ילד יולד לנו וגו' העם ההולכים בחשך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם וכבר העיר הרב המורה על הפסוק הזה בחתימת ספרו להיותו תכלית השלמות ואתם בני ידעתם כי התורה נמשלה לדבש וחלב כאמרו דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון

ולפי הענין הזה תמשך הנבואה ההיא וקרוב היא למבין לבאר ענין הנבואה ההיא מצד החכמה ולהוציאו מכח דברי במה שכתבתי במקום הזה ובזולתו ואין ראוי להקל באחת מן הנבואות לפי הענין הזה כי מעיקר האמונה לסמוך במה שהבטיחוהו הנביאים על העתיד כמו שהבטיח הושע הנביא באמרו וארשתיך לי לעולם וגו' וזאת ההבטחה שהבטיחנו הנביא אף על פי שעונינו הבדילו בינינו לבין אלהינו אינה רחוקה ממנו כי כשתחפוץ האהבה קרוב הדבר מאד יותר ויותר מאשר היה בעת עלותינו ממצרים שהיינו בלא תורה. ואין להתיאש מהגאולה לפי מיעוט בני עמנו כי לא בחר בנו השם מראש מר ובנו כי אנו היינו המעט מכל העמים כאשר העירה התורה ועל דרך זה הם הטובים לעולם גם הנביא אמר ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה

ואתה רואה בפרשת הזאת במספר הפקודים ששבט לוי הנבחר היה מועט מכל שבט ולא עלה מספרם לשנים ועשרים אלף ואף על פי שפקודיהם היו מבן חדש ומעלה והיה בהם שבט משבעים אלף ושבט