מלמד התלמידים רלז
Malmad ha-talmidim 237 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text
Open in the reader →הוא המושל בכל והוא גבוה מעל גבוה מלאכים וכוכבים וגלגלים כמו שאמר כי הוא אלהי האלהים ואדני האדנים. והוא שאמר נעים זמירות כי אני ידעתי כי גדול י"י ואדוננו מכל אלהים רצה בו כי זה ידע העם כלו בקבלת הנבואה האמיתית ואף מי שלא למד חכמה נודע אליו בקבלת הנבואה האמתית כי הוא האלוה הגדול ואם יש מושלים רבים עלינו ואדונים כמלאכים וככבים וגלגלים הוא לבדו באמת אדוננו כי ממשלת הכל מאתו ולו לבדו המלוכה. וכן ראוי שנודה לו מה שידענו גם כן בקבלת הנבואה שהוא חדש העולם כלו השמים והארץ וכל אשר בם כמו שפתחה בו התורה בראשית ברא. והכל כפי אשר רצה ובעת שרצה ואין להרהר אחר מעשיו הקודמים והמתחדשים יום יום כי הכל לרצונו שהוא חכמתו שלא ישיגנה אדם. והוא שאמר כל אשר חפץ י"י עשה בשמים ובארץ. וכן ראוי שנודה לו גם כן מה שידענו בדרך הנבואה שמאתו הגשם והרוח שהם סבות חיינו כמו שאמרה התורה ונתתי גשמיכם בעתם חלילה שניחס זה לטבע לבדו אבל הכל מאתו יתברך והוא שאמר מעלה נשיאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוציא רוח מאוצרותיו וכן ראוי שנודה ונכיר שהוא לבדו עושה נפלאות ומשנה הטבע לרצונו לשכר הטובים ולעונש הרעים כמו שאמר הכתוב שהכה בכורי מצרים מאדם ועד בהמה שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו. וזה כלו להוציא את עמו מתוכם ועוד הכה גוים רבים והרג מלכים עצומים לתת ארצם נחלה למי שהיתה ראויה והוא שאמר נחלה לישראל עמו. וכן רצה בו להודיע כי אף על פי שנגלו ממנה אין להתיאש עליה כי נחלה היא לעולם ואף על פי שעונינו מנעו הטוב ואותותינו לא ראינו שמו יכון לעולם וזכרו לדור ודור והוא שאמר י"י שמך לעולם י"י זכרך לדור ודור. ועוד הוסיף שלא נואש מן הגאולה לומר שלא יוסיף לרצות עמו עוד אחר שהסתיר פניו ממנו כי עוד יש תקוה ולא עזבנו לגמרי אבל דן אותנו בגלות ועדין לא נגמר דיננו ובסוף נשוב אליו וינחם מן הרעה. והוא שאמר כי ידין י"י עמו ועל עבדיו יתנחם כמו שהזכירו משה רבינו ע"ה בשירת האזינו אחר הזכירו הפורענות
ולחזק הבטחה זו הזכיר האמונה הפחותה אשר לאומות כי מאין ספק תבטל והוא שאמר עצבי הגוים כסף וזהב וגו' פה להם וגו' ואמר כי בסוף יכלה הכל והוא אמרו כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם. ואחר כן חתם מעין פתיחתו בפרט להודות לשם כל כת וכת והוא שאמר בית ישראל וכו'. ועל דרך זה ראוי שנודה יחד לשם והוא שתקנו האחרונים לומר מזמור זה בכל שבת ושבת כדי להתעורר ולהתבונן בו כמו שתקנו הראשונים לאנשי מעמד שיהיו קוראים בכל יום מעשה בראשית. ולא על הקריאה בלבד היתה הכונה כי הם היו חכמים ויראי השם ולא היו צריכים לקריאה רק להתבונן בו ללמוד וללמד לפי שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם. וכן ראוי לכל אחד ממנו להתעורר ולשוב אל הדרך הקדושה כשיתעו בני ישראל וברחקם ממנו כמו שבאה