מלמד התלמידים רלג

באו במקום תארים לפי שהם מיוחדים לכך והשם הוא קודש. ויהיה הרצון במקרא קדש שיהיה האדם מכוין לבו להם בדרך שיקרה השם לקראתו

ואונקלוס השלם לקחו על ענין זה שתרגם אותו מערע ומקראי קדש תרגם מערעי קדישא וכבר הודיע ענין מערע בתרגום אולי יקרה ובתרגום כי יפגשך עשו ולפי שהימים האלה מיוחדים לפגישת הקדוש למבקשי י"י כמו שבארנו נקראו מקראי קדש והוא באור מועדי י"י שהרצון בו שהעם נועדים בם לי"י לעורר על המכוון בם. ומה שתרגם אשר תקראו אותם דתערעון יתהון רצה בו שצריך שיכונו בם בדרך פגישתם הקודש ולשון התרגום נופל על זה ואם הוא זר אצלנו לפי לשוננו ואין תמה בזה כי כן יקרא בכל לשון אצל בעל לשון אחד בקצת שמושי הלשון ההוא

ואפשר שהימים הנועדים להועד בם האנשים יקראו מקראים מפני שהם נתונים לפגוש זה את זה בהאספם כמו שאמר אבן גנאת בפסוק על כל מכון הר ציון ועל מקראיה אמר אפשר שרצה בו כאילו אמר על מועדיה כלומר המקומות שנפגש זה בזה רוצה בו מקום הועד כמו שנקרא אהל מועד על שם אשר אועד לך שמה ועל שם ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד. וכן יקראו המקומות הנועדים לועד מקראים. וכשם שהימים הנועדים להועד אל י"י יקראו מועדי י"י גם כן יקראו מקראי קדש ויהיו כאלו אמר זמני האסיפה לקודש כענין והיה לך למקרא העדה שרוצה בו אסיפת העדה וכן תרגם אונקלוס לערעא כנשתא

וכן מה שתרגם אונקלוס קריאי מועד מערעי זמן לקחו על הדרך הנזכר רוצה בו שיהיו כל כך חשובים שהם היו נועדים בכל מועד ומועד והוא על דרך גדולה וחשיבות וכן אם ילקח לפי משמעות קריאה הענין הוא אחד שרצה בו שהם היו נקראים אל משה ואל אהרן בהועדם

גם אפשר שמקראי קדש הוא מענין הזה כמו שהם נקראים מועדי י"י לפי שהם מיוחדים להועד ולהקרא בהם כל ראוי לבקש י"י או מפני שהם מיוחדים לקרוא ולדרוש בו בשם י"י ויהי' מענין ויקרא שם אברהם בשם י"י גם אפשר לומר שענין אשר תקראו אותם הוא כאלו אמר תקראו בם כי כן בא ברוב המקומות בקשר בית אמר ביום הראשון מקרא קדש וגו'. סוף דבר הכל עולה לענין אחד והוא שהכונה בשבתות ובמועדים היא הקדושה והעונג שלא יצרף אליו ענוי והוא שאמר אז תתענג אל י"י. יהי רצון מלפני אלהי השמים שנתן מנוחה לעמו ישראל שנשמור שבת מחללו ונחזיק בבריתו ויקוים בנו מקרא שכתוב אז תתענג על י"י והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי י"י דבר.