מלמד התלמידים רלב

ועוד הוסיף והתנה שייחד השבת בלב למנוחת שלום והשקט ולא למנוחת יושב ובטל אלא למנוחה שלמה והוא שאמר וקראת לשבת עונג ר"ל קריאת שם שבת עצם בשבת. והענין שיכוין לשים אותו עונג. שידוע הוא שהשמות מורים על מהות עצם הדבר. והתנה בזה שהשביתה ההיא יקחנה בכונה להניח הגוף לגמרי בדדך בלא ישאר לנפש שום ענוי ביגיעה וכן יכוין בלבו שהיום ההוא שהוא קדוש השם יהיה מכובד והוא שיכבדהו בכל מדותיו שלא ישתמש באחת מהם דרך חול שהוא חפץ הגוף עד שהאכילה והשתיה יקח דרך מצוה ויצרף אותה לקדוש והוא שיהנה וישמח בה כדי למשול שאר הימים ביתרונות וימנע בהם רב מאכל ורב משתה כי בדרך זה יתמיד מניעת תאוה כשינתן לה עת מן העתים והוא סוד מסודות רפואת חולי הנפש. ועל דרך זה צריך לכבד השבת ולקדשו אפילו בדיבורו יכבדהו שלא ידבר בו שיחה בטילה והוא שאמר ולקדוש י"י מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. והם ז"ל אמרו שלא יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חול. והוא הנותן לשאר מדות האדם. וידוע כי אחר שהדבור שאין בו מעשה נמנע בו דרך חול לא נשאר בו תענוג אלא לדבר בדברי תורה וחכמה או בשמיעתם או בהתבונן בהם ואז יקרב אל השם לרעות בגנים וללקוט שושנים ומה יפתה ומה נעמה אהבה בתענוגים והוא שאמר אז תתענג על י"י ושאר המקרא יתפרש לפי הענין הזה כי השם הוא חלק יעקב ונחלתו כמו שחלק י"י עמו יעקב חבל נחלתו והוא שאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך ואם אי אפשר מבלתי הבנת פשוטו אין הפסד בזה שאין מקרא יוציא מידי פשוטו שהרי דרשו ז"ל ולקדוש י"י מכובד על יום הכפורים שאין בו אכילה ושתיה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה ואע"פ שפשוטו של כתוב נאמר בשבת הוא על הדרך שכתבנו כי כן ראוי לקראו רוצה בו שיכוין בלבו עליו והוא שנאמר ביום השביעי מקרא קדש לי"י רוצה בו שיקרא בשם קדוש כלומר שייחד היום הזה לקדושה וכן שאר ימי המועדים צוה עליהם גם כן שיוחדו לקדושה ויכונו בהם הכונה המיוחדת לא האכילה או השביתה מעבודה בלבד אבל צריך שיוציאו קצת היום לצורך החלק המכוון משני חלקי האדם ואז ראוי ליחס הזמן לשם בשני עניניו כמו שנאמר בו שהוא לי"י והוא בלמוד ובדרישה וכמו שנאמר בו לכם שהכונה בו בהנאות הגופיות כדי לחסום תאוות היתרונות בשאר הימים כשיגמל נפשו החיה כפי הצורך הטבעי ובדרך זה ישיג קדושה וכל מעשיו יהיו לשם שמים. והוא שאמר הכתוב דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי י"י אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי ר"ל הודיעם ותאמר להם זמני הועד לי"י שתיחדו אותם לקדושה והוא שיפול עליהם שם הקודש אלה הם ואפשר שהאלף במקרא הוא במקום הא ויהיה שרשו קרה כמו ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד נקרא נקראתי בהר הגלבוע והוא מענין אולי יקרה י"י לקראתי וענין יקרה וענין לקראתי הוא אחד רוצה בו פגישה מכוונת וירצה במקרא קדש הנקרה לקראת קדוש או פוגש קדוש ואם הם שמות דבר