מלמד התלמידים רכז

ומאשר דקדקה התורה בנגעי הבתים ונגעי הבגדים יתעורר שלא ילבש בגדים צואים ושלא ישב בדירה סרוחה אבל בכל עת יהיו בגדיו לבנים ויבנה לו בית הנאמר עליו אחר ובנית ביתך. וזה נמנע למי שלא ישמע לקול מוריו כי אע"פ שיהיה האדם נבון לב בטבע ותהיה נפש האדם טובה בכח בתחלת היצירה צריכה היא לאבות שהם חכמים המלמדים הדרכים הישרים ומשכילים אותה שידבק בה השכל בפועל אחר הבנות הבית והוא שאמר כפי הדרך הנסתר בית והון נחלת אבות כי האמנם אין לאבות שהם החכמים המלמדים הדרכים הישרים עזר במציאות חומר הנפש המשכלת אבל היא מהשם לבדו ואמנם החכמה שהיא הבית והמדות הישרות ההם שהן ההון הם נחלת האבות וזה ישיגנו הנבון בזריזותו הטובה והזהרו מן העצלה כמו שבא אחר הכתוב הזה עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב. וכבר הקדים לו הוות לאביו בן כסיל ודלף טורד מדיני אשה והוא רומז לחומר כשיהי' ברע מתחלת היצירה ועליו רמז החכם באמרו ובשפלות ידים ידלוף הבית כמו שבארנו במקומו כי כשהחומר מוטבע ברע תמשכנה המדות הרעות אחריו ואחריהן תמשך המבוכה באמתות. וכן בא סדר נגעים בתורה הבשר והבגד והבית וראוי לכל בעל לב להתבונן ולהתעורר בכל. השם ברחמיו יברא לנו לב טהור ורוח חדשה יתן בקרבנו ויקיים בנו מקרא שכתוב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מי"י. פרשת קדושים. תחלת חכמה יראת י"י ודעת קדושים בינה

כונת שלמה החכם ע"ה בספר משלי היתה להראות החפץ באדם שהוא החכמה והבינה ושהחפץ בתורה הוא להיות אנשיה ממלכת כהנים וגוי קדוש כדי להשיג החפץ והכונה באדם שאין לכונה ההיא מציאות בלעדיה. ועל דרך זה נאמר פסוק זה ונקדים ונאמר בפסוק זה נאמרו ארבעה שמות השלשה מהם והם חכמה ובינה ויראת י"י שמשו בהם במקומות רבים בספר זה ובזולתו אבל הרביעי והיא דעת קדושים שמש בו החכם בלבד בספר זה בשני מקומות. האחד זה והשני אמרו ודעת קדושים אדע וזה השם סובל ענינים רבים והוא שם מסופק וצריך לנו בו וכיוצא בו שיהיה הדבר למד מענינו ויגיד עליו ריעו והוא אמרו ויאמר לאדם הן יראת י"י היא חכמה וסור מרע בינה. ולפיכך נראה שדעת קדושים במקומות הזה הוא במקום סור מרע כי כן נזכרו שם השלשה שמות האחרים. וסור מרע רוצים בו עזיבת כל מדה פחותה וכל מחשבה כוזבת ששתיהן סכלות והוא הרע

ואמנם זה הדעת הוא לקדושים אנשי התורה הקדושה. שהרי רוב