עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלמד התלמידים

מלמד התלמידים רי

Malmad ha-talmidim 210 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text

Open in the reader →

פרשת צו (והיא ראויה לשבת הגדול וליום ראשון של פסח)

חסדי י"י אזכיר תהלות י"י כעל כל אשר גמלנו י"י ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע. בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם. כונת הנביא בפסוקים אלה להעיר האדם להודות לשם ולהלל במהלל הנאה שבו קיום התורה והוא שהשם עושה חסד משפט וצדקה בארץ ובאלה הוא חפץ שיעשו בני ישראל ובידיעה זה אפשר לו לאדם שישלם לא זולת זה כמו שאמר הנביא כי אם בזאת יתהלל המתהלל, לא כדעת הרעים האומרים עזב י"י את הארץ וכונתם בזה להגדיל השם ולרומם אותו בסור השגחתו מהם ובעזבו אותם לפי פחיתות המורכבים מהיסודות אצל שאר הנמצאים וזה כפירה גמורה וסתירת תורת השם ויציאה מן הדת. וזה הדעת הרע היה קדום והוא היה דעת פרעה שאמר מי י"י אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את י"י וגם את ישראל לא אשלח ובזה הדעת עמד עד שהודיעו במופתיו כי לו הארץ כמו שאמר לו משה למען תדע כי לי"י הארץ ובזה נודע והתאמת כי השם בחסדו משגיח במין האדם והוא תהלתו. והוא שאמר הנביא חסדי י"י אזכיר תהלות י"י

ולפיכך חייבין אנו להודות כפי הראוי על כל אשר גמל בני האדם כלם שנבראו בצלם והוא החביבות שגמלנו בחסדו כמו שאמרו ז"ל חביב אדם שנברא בצלם והוא שאמר הנביא בדרך כלל ר"ל על כל מין האדם כעל כל אשר גמלנו י"י וכשם שחבב לרצונו מין האדם משאר המינין כן חבב לרצונו ישראל מכל שאר האומות בתת להם תורתו וזה רצה באמרו ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו וכפי הענין זה פרשו ז"ל הללו י"י כל גוים שהם דקדקו ואמרו במאי דקא עביד ליה לישראל משבחין ליה אלא הכי קאמר הללו את י"י כל גוים במאי במאי דקא עביד להון אנו שגבר עלינו חסדו לא כל שכן וגבורת חסדו עלינו היא בתורה התמימה שנתן לנו וראוי להודות לו על זה יותר ויותר מכל הטובות האחרות. והוא שאמר וכרוב חסדיו והוא שקראו רב טוב והוא המכוון במה שתקנו שמתחיל בגנות ומסיים בשבח ואמר מתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו והוא שאנו מודים בקדוש היום ואומרים אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון ובכל ברכת מצוה אנו מודים לו על זה ואומרים אשר קדשנו במצותיו והוא שגמלם כרחמיו וכרוב חסדיו

ובאר זה ואמר אך עמי המה בנים לא ישקרו וזה המאמר בא בלשון התורה ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו. וכבר בארנו הכונה