מלמד התלמידים רח

כשלא תהיה בו הכונה המבוקשת בו והוא שאמר לא על זבחיך אוכיחך ושאר הפסוקים הנמשכים לזה כפי הענין הנזכר בפסוקי ההפטרה. ור"ל שלא אוכיחך על הרבות זבחיך ושיהיו עולותיך לנגדי תמיד ורמז בו על התמידין שהם נקראים עולת תמיד והוסיף אסף ביחוד ואמר לא אקח מביתך פר ממכלאותיך עתודים רצה בו שאינני כשאר נעבדים שיטילו צרכיהם על עבדיהם לפי שאין להם השג יד אבל השם יתברך אם יעלה על לב סכל כי הוא רצה בדבר מעבודתם לצבאו ומשרתיו הלא הכל שלו והוא שאמר כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף. וזה הענין רצה הנביא גם כן באמרו לא הבאת לי שה עולותיך גם אם יתפתה העובד ויחשוב שהשם יתברך יתפעל בריח ניחוח הלא לי"י תבל ומלואה והוא שאמר אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה. האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה וכן אמר הנביא לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני

אמנם אסף חדש ענין בקרבן להעיר על הכונה בו ואמר זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך. ר"ל כי המבוקש ממך בחרבן שתודה לאלהים לבדו ושיהיו נדריך לעליון לא לזולתו כי ההודאה לשם מבוקשת מהעם על כל הקורות אותו כמו שאמר על הצריכים להודות כחולים וכיוצא בם יודו לי"י חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה. ועיקר העבודה היא בהודאה ובקריאה אליו. ולפיכך נקראו זבחי תודה ואמר זבח לאלהים תודה והוסיף ביאור ואמר וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני. וקריאתו היא התפלה ולפיכך נתקנו תפלות במקום תמידין ועל דרך האמת התפילות וההודאות נכבדות אל השם יותר מקרבן כמו שהעיר על זה דוד ע"ה ואמר י"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתיך כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה ואמר זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה הראה בפסוקים אלה כי התהלה עם רוח נשברה הם הזבחים שהם לי"י באמת. ובענין זה צריך שנתעורר באמת כשאנו באים להתפלל לפניו ופותחים ואומרים י"י שפתי תפתח והוא המכון באמרו וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני. והכבוד הזה התבאר בסוף המזמור שאמר זובח תודה יכבדנני. ובזה נשלמה ההערה ליראי השם מקיימי המצות שלא יעשו אחת מן המצות כמצות אנשים מלומדה והוא שרצה באמרו אלהים אלהיך אנכי

עוד בא להעיר החכמים בעלי תורה המקילים במצות והוא שאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי על פיך. וקרא אותו רשע אע"פ שהוא יודע המצות ולומד תורה ועל ידיעת המצוות אמר מה לך לספר חוקי כמו שבא יהללו את שם י"י כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבר. ואמר הנביא אם ימושו החקים האלה מלפני וגו' ועל תלמוד תורה אמר ותשא בריתי עלי פיך כי היא דברי הברית אשר כרת עמהם וקרא אותו רשע לפי שהפר בריתו ופרע מוסרו ושנאו כמו שאמר ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי