מלמד התלמידים רה

פרשת ויקרא שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. לא על זבחיך אוכיחך ועולותיך לנגדי תמיד. לא אקח מביתך פר ממכלאותיך עתודים

ישמע חכם את הדבר הזה שנאמר על עבודת הקרבנות ויוסיף לקח לדעת הכונה במצות קרבן ובמצות רבות שבאו בתורה כי כמה מבני עמנו ומאנשי שאר האומות חושבים שעיקר כפרת העונות ותשועת הנפשות הוא בקרבן עד שהאומות עומסים עלינו משא קלס ולעג ואומרים שלא נוכל להושיע נפשנו בגלות אחר שאין שם קרבן ואין עבודת הלב שהיא באמונת יחודו הטובה ובתפלה לפניו ובתהלותיו חשובה בעיניהם כנגד עבודת הקרבן לפיכך הנביאים והמדברים ברוח הקדש באו לבטל הדעת הנפסד הזאת והעירו על זה במקומות רבים והודיעו שאין חפץ השם בקרבן כפי שהם חושבים כמו שאמר זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת. ואמר ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי ואמר הירצה י"י באלפי אלים ברבבות נחלי שמן ואמר כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה

ואם נפשך לומר והלא פרשת ויקרא ופרשיות רבות באו בתורה על מצות הקרבן ואיך יאמר שאין חפץ השם בו והלא הוא צוה עליו במקומות רבים ובפירוש נאמר ונרצה לו לכפר עליו וכמוהו רבים שענינם שרצון השם בו ואחר שהוא כן איך נכתוב בדברי נביאים שאין רצון השם וחפצו בו והין ולאו לא יצדקו על דבר אחד. דע והתבונן שזה אמת כשיאמרו שניהם מצד אחד כי אז בהכרח אם האחד מהם אמת האחד שקר ואם האחד שקר האחד אמת אבל כשילקחו האחד מהם מצד אחד והשני מצד אחר אפשר שיצדקו שניהם. וחפץ ורצון השם יאמרו על שני צדדין ראשון ושני. והמשל בזה כי המלך הצדיק חפצו הראשון שיהיו כל אנשיו צדיקים וישרים ושלא יעשה אף אחד מהם דבר שיענישנו עליו. ולפי הענין הזה יאמר על המלך ההוא שאין חפצו ורצונו בעונש ועל דרך זה אמר החפץ אחפוץ במות הרשע נאום י"י ונאמר עוד כי לא אחפוץ במות המת הלא בשובו מדרכיו וחיה

אמנם החפץ השני אשר למלך הצדיק שאם יחטא אחד מאנשיו שיענש לבער הרע מקרב הארץ ולפיכך יאמר על המלך שצוה על העונש וחפצו ורצונו בו. וכמו כן הרופא הטוב המשגיח בבריאות אדם אחד רצונו וחפצו בו שיאכל הדברים הבינונים באיכותם וכמותם