מלמד התלמידים רג

דורש לרבים ולקחתם והשכיבתם במטה והחרישה עד בואו וכשבא מבית המדרש שאל עליהם ואמרה לו שהלכו לטייל ולמוצאי שבת העלימה ממנו עד שהבדיל ואכל ואחר שאכל ושתה אמרה לו ר' פקדון אחד יש בידי ובא בעל הפקדון לקחת את שלו הבה נא עצה אם אחזיר הפקדון בסבר פנים ואם לאו. והוא השיב לה ואמר בודאי החזירי אותו בסבר פנים יפות מיד הוליכתו למטה שהנערים עליה ואמרה לו הרי הפקדון שבא בעל הפקדון לנטלו ומיד צוה לקברם והתנחם בדבר החכמה אשתו שהלכה בדרך אהרן הכהן שמתו שני בניו כאחד ביום כהונתם ונאמר בו וידום אהרן וזה חכמה באמת כי אין האבל על המת לא מדרך חכמה גם לא מדרך אמונה רק לקיים מצות האבל כפי שבאה הקבלה מתוך דברי תורה הספוריים. וכפי מה שהוסיפו סופרים עליה כדי שלא ילך אדם עם השם בקרי ויזכור כי הוא גם כן ימות וישוב יום אחד לפני מיתתו לחיות את נפשו ואין לאדם משכיל הוא שנקרא חי באמת להתאבל ולהתאונן רק על חטאיו כמו שאמר הנביא מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו

וכפי ענין זה שבח החכם ההליכה לבית אבל מלכת אל בית משתה ואפילו הוא של מצוה ואם שניהם הם גמילות חסדים טוב בית האבל באשר הוא כלומר סבתו שהוא המות הוא סוף האדם כי האדם יאמר מוחלט בעודו חי והוא מחובר בגוף ונפש וכאשר תלך לה הנפש יאמר לו גוף או פגר לא אדם כי אם בתוספת מת כי כן יאמר עליו אדם מת לא אדם סתם כי כבר סף וכלה. והוא שאמר כנותן טעם לדבריו והחי יתן אל לבו רוצה בו יחשוב ויסתכל כי הוא סוף האדם ר"ל תכלית מציאות האדם וסופו כי יראה גוף הצדיק כלה כגוף הרשע ובזה ידע ויתבונן האיש החי באמת מה חייו וישתדל להיות לו מהלכים בין העומדים כמו שבארנו שמצות פרה אדומה באה להעיר האדם על החיים המתמידים ואל זה כון באמרו ונתן עליו מים חיים אל כלי

ולפי שלא יעלה בלב האדם שסבת טהרת הפרה כח נתון בה כדעת המהבילים בענינים רבים צותה התורה שתטמא כל העוסקים בה כדי לבטל כל מחשבה כוזבת וכדי לחקור ולדעת הכונה בה. הלא תראה שהיה צריך לכתת נחש הנחשת לפי שהיו ישראל תועים בו ואומרים שכח העליונים היה בו להחיות הנשוכים ואמנם התחייה היתה לאשר מכונים לבם לשמים שלא ישוך אותם הנחש המשיא ואז יהיה השם מחיה אותם

והוא שאמרו ז"ל וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא כל זמן שהיו מסתכלין כנגד אביהם שבשמים היו מתרפאין. כן הכונה בכל הנזכר בפרשת פרה לטהר טומאת הלבבות הנמשכת אחר כל דעת בטל כמו שאמרו על העריות ושאר העבירות אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים וגו' ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה במקום הזה יעד להם כי אם יחטאו לפניו אע"פ שאין בארץ צדיקים מהם ולא כמותם יבואו אחרים ויורישו אותם כי כשתוריש אומה אחת אחרת