מלמד התלמידים רא

כי הוא סבת סוררותה וכן תרגמו יונתן ארי כתורא דאתפטים ובעט וגו'. ולהעיר על זה נראה לומר שבאה לטהרת הטומאה הזאת פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול לפי שידוע שכל אחד מתנאים אלו מונע תרבותה ובהתחבר כלם בה היא באמת סוררה אינה ראויה לעבודה. ולזה באה חוקת התורה הראויה להקרא כן כי היא מורה ומלמדת כל שלמותה וצותה לשרפה ולקחת מאפרה לטהר טמא מגע מת להעיר על האמונה האמתית שאין שלמות באדם רק מצד נפשו. אבל גופו אף כי יהיה הנאה שבמין האדם והחזק מהכל מותרו עפר ואפר כמותר הפרה הזאת ובזה תרחק כל מחשב רעה מהתעסק בקבורת המת ומהרואה הכבוד הגדול הנעשה לו במותו גם הוסיפה התורה להשליך אל תוך שרפת הפרה עץ ארז ואזוב לחזק זה הדעת שכל הנעשה מהיסודות אחריתם עפר ואפר כי הארז שהוא המין הגדול שבעצים והאזוב שהוא המין הקטן שבעשבים כמו שנראה באמרו מן הארז אשר בלבנון עד האזוב היוצא בקיר שניהם כאחד שבים אל יסודם קטן וגדול שם הוא והכל בא דרך הערה על דרך אל יתהלל הגבור וגומר. ואולי באה הפרה בלבד להעיר דרך אל יתהלל הגבור

ואמרו הגבור לא גבור רמז על הנקרא באמת גבור וכן רצונו על העשיר באמת והוא שהוא מוטבע על המדות הטובות כמו שבארו ז"ל באמרם אי זהו עשיר השמח בחלקו וזה טוב מן הראשון כמו שאמרו הפילוסופים לפי שלמות חמרו ואין לאחד מהם ראוי להתהלל השלם כי אם בזאת. והארז והאזוב באו כדרך אל יתהלל חכם בחכמתו כי אין הכונה בפסוק ההוא על החכמה העליונה אבל על השפלה ממנה כמו המתרגם לא ישתבח שלמה בר דוד בחכמתיה. ורמז על החכמות שספר עליו הכתוב וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון והוא חלק מחכמת הטבע. וכן בא במצוה זו שני תולעת כי הוא המין הנכבד שבמלבושי האדם והוא סבת הגאוה והבעיטה מחמת העושר ועל דרך אל יתהלל עשיר בעשרו. והכל בא להוכיח האדם שלא יטה אחר גופו ולא ישים השתדלותו בו לפי שהנטיה ההיא היא טומאה עולמית. אבל ישים כל השתדלותו לטהר נפשו בתורה שהיא מקור מים חיים הם המים הטהורים. כי התורה סבה למחזיקים בה לזכותם לתחיית המתים ולעולם הבא והוא שבאה המצוה בדרך הערה ונתן עליו מים חיים אל כלי

וזה מקום ראוי להוסיף בו בדרך נחמה מה שכתוב בפ' בהעלותך מפסוק ויעד מלאך י"י וגו' עד ובזה נשלם דבר הנביא על מהות העולם הבא ובמה יזכה האדם אליו ויוסיף עוד ויאמר ולהעיר על זה אמר טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו לא אמר טוב אבל ממשתה. וכמו כן אמר לב חכמים בבית אבל ולא אמר לב חכמים באבל כי האמנם לב הכסילים באבל כי כעס בחיק כסילים ינוח לפי שהאבל מהמדות הרעות אשר לאדם