מלמד התלמידים קצט

חמורה כאלו באה להזהיר האדם שלא יגע במת. ועוד צריך להתבונן בחבוב מצות קבורת מת והלא אם יקבר הגוף או לא יקבר הכל הולך אל מקום אחד

וקודם שנשיב על זה נקדים ונאמר שצריך לנו לחפש טעמי המצות כדי שלא תהיינה כמצות אנשים מלומדה ועוד שהמצות שלא נודע בהם טעם השטן מקטרג עליהם ואומות העולם משיבין עליהן ושתי סבות אלו מבטלות קיום התורה ודוחות רבים מעליה. וכבר האריך בזה הרב המורה. ובפירוש מצאנו זה לרבותינו בדרש כי ליושבים לפני י"י יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק אמרו זה המגלה דברים שכסן עתיק יומיא ומה ניהו טעמי תורה ודרשו בהפך זה על סתרי תורה והכל לפי הזמן לפי שראו שסתרי תורה אינם ראויים אלא לחכמי לב יראי י"י ולבם של אחרונים כמחט סדקית ולפיכך צוו על ההסתר וסמכוהו לכתוב

ולפי שראו גם כן שבאורך הזמן נמצאו המצות כדברים מורגלים אין הכונה בהם והאומות משיבין עליהם ראוי לגלות הטעמים ואם הם בעצמם נתנו טעם בהסתר התורה טעמי המצות לפי מה שחטא שלמה באותן שנתגלה טעמם בתורה ההכרח הביאם לגלות לפי הדורות וכבר גלו קצתם והם מפוזרים בתלמוד וילמד סתום מן המפורש ואע"פ שהם אמרו שטעמי כל המצות נתגלו לשלמה חוץ מטעם פרה אדומה לא לסגור שער העיון בה אמרו זה שהרי הם ז"ל אמרו בה טעם דרך משל שבאה לכפר חטא העגל אמרה תבא האם ותקנח צואת בנה. ר"ל שהמחשבה הטובה תטהר טומאת המעשים שעברו כמו שקדם שמעשה העגל חטאו במעשה בלבד

וכדי להרחיק הטומאה ההיא וכיוצא בה באה הפרה שעיקר טהרתה המחשבה הזכה המחוללת מעשים טובים. ואחר שהם בארו זה ידוע כי לא מנעו לבקש לה טעם. ואין להתיאש ולומר מאחר שלא מצא בה טעם מי שנאמר עליו ויחכם מכל האדם לא ימצאנה אחד מן החכמים כל שכן מי שאינו מכללם אין הדבר כן לפי שכח השכלי לאדם הוא כשאר הכוחות העיוניות ואתה יודע שפעמים רבות תבקש דבר שהוא בין עיניך ולא תמצאנו ונער קטון ימצאנו לך. וכן פעמים רבות ימצא התלמיד הקטן מה שלא ימצא הרב הגדול ועל כל פנים השתדלות בלמוד ובהתבוננות טוב כי אם ימצא המכון בדבר הרי מצא הטוב ואם לא מה שימצא יהיה טוב בעצמו ותהיה בו הערה לאחרים לטרוח ולבקש ולמצוא המכוון בו ובלבד שיזהר התלמיד שלא יהי' סותר דברי חכם ממנו

ולפי זה הענין צוה החכם ואמר ויותר מהמה בני הזהר וגומר כמו שהקדמנו בפתיחתנו ונשוב להשיב על השאלות הקודמות. ונאמר שחבוב קבורת מת הוא לשני טעמים האחד על דרך מדה טובה שישא אדם פנים למי שנהנה ממנו כמו שבאה המצוה ממנו ללמד מדה זו לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו וכן ראוי שלא יתעב הגוף אחר שהנפש