מלמד התלמידים קצו

ויחד כח כל אחד מהם כפי מה שגזר רצונו לא כפי הטבע והוא שאמר לכלם שמות יקרא. והוא שתקנו לומר בברכה מסדר את הכוכבים במשמרותהם ברקיע כרצונו להעיר על אמונת החדוש שהעולם היה ברצון רוצה בכונת מכוין

ולפי שידוע כי כל מנהיג צריך שני דברים דעה ויכולת ורצון בהנהגה ישרה אמר לחזק ההבטחה גדול אדוננו ורב כח ולתבונתו אין מספר ר"ל אחר שעשה זה הפלא הגדול בבריאת השמים וצבאם כאשר יורו עליו בבחינת עצמם ותנועותיהם התאמת כי הוא רב כח ולתבונתו אין מספר מאחר שבראם על הדרך שבראם והוא כדרך שאמר הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. ואפשר באמרו מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא ואמרו המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא ענין שני הפסוקים אף על פי שנודעה ממשלת הכוכבים בעולם יחסם אצל הבורא כיחס הצבא אל שר הצבא ששולח למלחמה אנשים במספר אם מעט ואם הרבה גם מיחד אנשים ידועים במספר ההוא. וכן עשה הקב"ה בפמליא של מעלה כמו שיודו אף חכמי הכוכבים בענין דבוק הכוכבים והנמשך אל זה. וכנגד מה שאמר מונה מספר לכוכבים אמר ולתבונתו אין מספר. ואמרו אין מספר בא להתיר קושיות המדברים סרה עליו יתברך באמרם איכה ידע אל ויש דעה בעליון ר"ל שאין לו ידיעה בנו לפי שהידיעה מקרה ובהתחדש הידועים תתחדש ידיעה אחר ידיעה וזה צריך להרחיק ממנו יתעלה כמו שצריך להרחיק ממנו כל שנוי וכל מקרה

וכבר ביאר זה הרב המורה וסתר דבור הסרה הגדולה הזאת ואמר שידיעתנו אינה ממין ידיעתו וידיעתו הוא עצמותו ואינה מקרה בו כידיעתנו בנו ובידיעה אחת ידע כל הדברים הרבים ובהתחלף הידועים לא תתחלף אצלו ידיעה שהכל אצלו ידיעה אחת והוא כדבר הפילוסף שאמר שהשם יודע הכל על דרך כל ולא על דרך חלק ואמר אחר הראשון ישכיל עצמו. ואם עצמו בפנים מה הוא הנמצאות כולם כשידע עצמו כבר ידע בפנים מה הנמצאות כלן. וכענין זה נמצא בדברי רבותינו וכלם עוברין לפניו כבני מרון אמר ר' יוחנן וכלן נסקרין בסקירא אחת מאי קרא היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם משום דיוצר יחד לבם מבין אל כל מעשיהם ר"ל שהידועים כלם שהיו ושיהיו נמשכים ליצירתו אותם והכל ידיעה אחת מה שאין ראוי לומר כן בידיעתנו רק על דרך דמיון הבטתנו חלקי שטח אחד יחד בהבטה אחת וכן השם יתברך יודע כל חלקי העולם בידיעת עצמו מתחלת הבריאה מראשית עד אחרית והוא שאמרו ז"ל מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהם של צדיקים ומעשיהם של רשעים

ומאחר שידיעתו הוא עצמו כשם שלא נשיג עצמו כן לא נשיג ידיעתו איך היא לעולם. אמנם ידוע לפי שלמותו שאין אצלו סכלות אבל לא נודע דרך ידיעתו הוא שאמר הנביא לא יעף ולא יגע ואין חקר לתבונתו כלומר לא ימצא חקר תבונתו ואיך היא כשם שלא ימצא