מלמד התלמידים קצד

אחד הוא יודע לי"י לא יום ולא לילה והי' לעת רוצה בו שלא יהיה כדרך הזמן שנודע שיבא יום אחר יום אבל הכל יהי' יום אחד לא כדרך מעשה בראשית שקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. והוא שאמר לא יום ולא לילה הרצון בו שלא יהי' יום מיוחד ולילה מיוחדת כי הכל יהי' יום ואור והוא שאמר והי' לעת ערב יהי' אור ואחר כן ביאר כי האור הרמוז שם הוא תורה ומעשים טובים והוא שסמך לו והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים כדרך שאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור והוא האור המתמיד

ועל הדרך זה דרשו רבותינו ז"ל ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. אמרו אורה זו תורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. שמחה זה יום טוב וכן הוא אומר ושמחת בחגיך. ששון זו מילה שנאמר שש אנכי על אמרתך. ויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך ויראו ממך. ולפי שהנס ההוא היה סבה לכל הטוב האנושי תקנו זקנים שבאותו הדור עם הנביאים שביניהם והם חגי זכריה ומלאכי לעשות ימי הפורים וזכרם לא יעבור שהוא זכר הצדיק וזכר מרדכי ואסתר לברכה שמרדכי בצדקו ובחכמתו הציל העם אחר שנכתב ונחתם בטבעת המלך להשמידם ואע"פ שכתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב כתב בדרך החכמה להפיר מחשבת המן העמלקי הארור. והוא שכתב על היהודים לעמוד על נפשם להנקם מאויביהם ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחד היהודים עליהם לפי שראו כונת המלך שהיא לטוב על היהודים. והוא שדקדק ואמר כי נפל פחד היהודים עליהם. ולפי הנס הזה קבעו בו יום לעשות בו שמחה גופנית שלמה והוא שמחת האדם בעצמו ושמחת האוהבים ושמחת העניים כי כן ראוי לכל בעל מדות טובות להיטיב לעצמו ולאוהבים ולאביונים כל אחד מהם כראוי לו והוא שקבעו יום משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים

ודקדקו רבותינו ז"ל לרעהו שני מנות יפות ולשני עניים שתי מתנות כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ולפיכך לא תשלם המצוה בעני אחד ואין חנינת איש אחד כחנינת שני אישים גם כי יתן לאחד כמתנתו לשנים כי בהתמדת מעשה טוב תתפעל הנפש לטוב. אבל בענין האוהבים די באחד כמו שאמרו וקנה לך חבר כי הטוב לאדם לשלותו ולמנוחתו חבר אחד שיבטח בו לגלות כל לבו. וזה נמצא בפשוטי פסוקי משלי באמרו רעך ורע אביך אל תעזוב מצורף אל זה כי לשלוח מנות ראויות מיני תבשילין לריעים רבים והי' דבר קשה על כל אחד ואחד והיתה המצוה בטלה ואין גוזרין גזרה על הצבור שאין הרוב יכולין לעמוד בה והוא הטעם שלא קבלו יום טוב לפי שהיה קשה על העם להיותם מפוזרים בין העמים כמעט שלא אבדה התורה בזמן מועט לרוב פזורם בגלות לולי שקם עזרא ושאר אנשי כנסת הגדולה והחזירו התורה ליושנה ולפיכך נקרא סופר מצות י"י וחוקותיו על ישראל

השם ברחמיו יצמיח לנו גם כן צדקה ותהלה ויפקד איש אשר יצא