מלמד התלמידים קפז

רק דמיון גמור ויקח בו הדברים החשובים כמזון ומלבוש שהם צריכים להתמיד המציאות

וכענין זה הוא הצומח עם הכח השכלי שנותן דמיונים גמורים ולוקח הדברים החשובים ומכלה אותם ואל זה הענין רמז הנביא בהזכירו שם כנעני וכן החכם באמרו וחגור נתנה לכנעני. והחגור שם לסוגר המכסה את הערוה כשם חגורות שנזכר במעשה בראשית. ואל זה הכנעני הבטיח הנביא שלא יהיה עוד בבית השם בזמן ההוא וכבר רמז יואל גם כן על זה באמרו והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד והוא הסיבה להיות עצת שלום ביניהם והוא שאמר ועצת שלום תהיה בין שניהם

וכבר התבאר שם שלום בפרשת פנחס שהוא מורה על שלמות האדם וסוף ענין זה לאדם להיות זכרו לברכה לעולם על ראשו בהיכל המלך כדרך שבא בדבריהם ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו שכינה והוא שאמר הנביא והעטרות תהיה לחלם ולטוביה לידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל י"י וכבר הזכיר הושע הנביא ענין הזכר על הצדיק ואמרו וזכרו כיין לבנון ותרגם יונתן ותהא דוכרן טובתהון עליל ולא נפיק כדוכרן יבבות חצוצרתא על חמר עתיק דמתנסך בבית מקדשא כי כן כתיב והרעותם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמכם והיו לכם לזכרון. וזכרון זה תלוי בזכור האדם את מעשי השם ואל זה הענין רמז החכם באמרו זכר צדיק לברכה ויונתן תרגם והעטרות ותושבחתא תהי. והתבונן בתרגומו ובלשון הנביא שאמר והעטרות תהי' ולא אמר והעטרות תהיינה גם באמרו ועשית עטרותו שמת בראש יהושע

וידוע שאין דרך בעל הכתר להשתמש בשני כתרים וכל זה הערה כ' מצד החכמה נאמר במראה הזאת על עטרות הצדיקים שרמז החכם עליהם באמרו תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך כמו שנזכר בפרשת נשא. גם בשמות האישים הנזכרים שהשתנו במראה הזאת יש הערה כי בראשית הנבואה הזכיר חלדי ובסופה הזכיר במקומו חלם וכן הזכיר בראשיתה יאשיה בן צפניה ובסופה חן בן צפניה. ונאמר כי אמרו לקוח מאת הגולה אע"פ שיונתן תרגמו סב מבני גלותא זה בא מצד הנבואה אבל מצד החכמה כבר גלה יונתן בהושע ענין לשון קיחה הבא במראה הנבואה שהוא נאמר על דבור נבואה כמו שהתבאר בפרשת במדבר סיני והשלם הזה יונתן דרכו שיעיר במקום אחד מן המקומות לגלות ענין וללמד סתום מן המפורש כמו שרמז בתרגום עטרות בנבואה זו. וראיה לדבר זה שאמרנו על לקוח אמרו לקוח מאת הגולה מחלדי מאת טוביה ומאת ידעיה ולא הזכיר שם דבר שיקח מאתם אבל השלים הענין ובאת ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל ואחריו פתח פסוק אחר ואמר ולקחת כסף וזהב וגו'

והקרוב אצלי כי הזכירו לקיחתו מאת הגולה ובואו אל בית צפניה בא לרמוז על גלוי הצפון בענין שלמות האדם לפי כוחותיו הטבעיות כשהם בתחלת היצירה על התכונה הראויה כפי הענין שהזכיר יחזקאל