מלמד התלמידים קפג

יהיו לשם שמים ואמר הכתוב בכל דרכיך דעהו וידיעתו בכל דרכיו הוא כאשר יפלס מעגל רגליו והוא המפלס אורח חיים וזה יתכן לעשיר ולדל באשר הוא והוא שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט שכל אחד מבני אדם הרשות בידי לכוין לבו כונה שלמה וזה אפשר לו כשלא יבקש חשבונות רבים אבל יתן לכל חלק מחלקיו חשבון שלם כדרך חשבון קצוב חצי שקל שהוא עשר גרה ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ר"ל שלא יגרע חוק הנפש בדרך מדרכיו ולא יוסיף עליו באשר הוא אדם אם לא יצטרך להוסיף על דרך רפואה כמו שהוא כילי בטבע שצריך לו שירחיב ידו ולא יספיק לו במדה הבינונית אבל יתמיד בפזור עד שיעמוד על מדה הבינונית כדרך מצות נזיר שבאה להזיר עצמו על היין ומהתנאות בשערו לפי שהיה נוטה אחריהם

וכן ראוי להתנהג בדרך הרפואה הנזכרת כל מי שיצא מהדרך הממוצעת. ואפשר ג"כ שהחדוש שנמצא באשם הבא על המועל בקדשי י"י וכיוצא בו שבאה המצוה עליו שיהא האיל בדמי שני שקלים היה להעיר על דרך הרפואה שהנוטה אל תאוותיו אל אחת הקצוות צריך שישתדל להתרחק זמן אל הקצה האחר וזה האיש לפי שלא התעורר במצות חצי שקל בקרבן נתחייב בקרבן בשני שקלים כדרך שבא ארבע צאן תחת השה. כי החדוש הגדול הזה לא בא ללא טעם כי הוא אחד מן הדברים הזרים שבתורה שהרי הבהמות פעמים בזול פעמים ביוקר וזה וכיוצא בו לפי הטעם הזה או לפי טעם אחר בא להעיר האדם שידע השם בכל דרכיו ויזכרנו תמיד ואז יהיו מעשיו לזכרון לפני השם שהזכרון ההוא תלוי בזכירת האדם את עצמו והוא שאמר במצוה זו והיה לכם לזכרון לפני י"י לכפר על נפשותיכם

וזה כדרך שאמרו רבותינו ז"ל אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות כדי שיבאו זכרוניכם לפני לטובה כמו שהתבאר במקומו כי כן הוא בלא ספק שאין לפניו שכחה ולא משא פנים ולא מקח שחד אבל הכל כפי כונת האדם במעשיו ואם הוא יזכור נפשו השם יזכרנה ואם הוא ישכחנה תשכח מלפניו. ואפילו יעשה האדם מעשה טוב בעצמו וחשוב מאד מאין כונה רק בדרך עראי ומצות אנשים מלומדה יחשב לו עון. ואלו יעשה האדם מעשה פחות ורע וכונתו טובה יעבירו לו עליו ונסלח לו. הלא תראה שנסמכה פרשת שקלים לפ' מעשה הכיור שבא כדי שירחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בגשתם אל המזבח ואמר שם ירחצו מים ולא ימותו והרחיצה בלא ספק היתה לכוין מעשיהם ודרכיהם נגד השם ואם היו עוברים בלא רחיצה היו נענשים מיתה ואף על פי שהיו עוסקים במצות קרבן שבאה לכפר על הנפש

ועתה ראה פרשה זו עצמה שהזכיר בה מעשה העגל שעשה אהרן ולא הזכיר בה שנענש עליו לפי שלא כיון רק לשאת העם באשר הוא להיות להם במקום משה כי זה בקשו ממנו להיות להם תייר אחד לא שיהיה להם לאלהים חלילה חלילה כי כן כתוב אשר ילכו לפנינו כי