מלמד התלמידים קפ

הם לשקול כנגדם הדברים הנמסרים בהשואה שאדם מדקדק עליהן מהם ככר ומהם חלק ככר מהם ליטרא ומהם אוקיא ומהם חלק אוקיא

ולפי שהיושר הידוע והמפורסם בהשואה בין בני אדם הוא זה המשיל בו החכם דרכי האדם והנהגת השם עם ברואיו שחשבו עליה רבים מעמי הארץ מה שהוא שקר לפי שמצאו אצל בחינתם יתרון לזה על זה עד שיחסו זה אם למעוט השגחה אם לרע הנהגה אם לחוסר ידיעה ואלו השיגו הענין לפי בחינת המציאות הנמצא ידעו שהכל עשה ועושה על סדר והנהגה הן הדברים הגבוהים הן הדברים השפלים והוא שאמר פלס ומאזני משפט רצה בו פלס משפט ומאזני משפט. ובא משפט הנה במקום יושר כמו שבא מכלכל דבריו במשפט ופלס ומאזנים במקום הזה נאמרים על חכמת השם שהיא רצונו שגזר להיות שם נבראים שהם צורות נפרדות ונבראים מחומר וצורה והם קיימים לא משתנים. ונבראים מורכבים מחומר וצורה שהם משתנים מצורה לצורה וכל נברא מהם משיג כפי מה שהוא לפי טבע מציאותו הגדול לפי גדלו והקטון לפי קטנו והכל מחסד השם ולרצונו וחפצו ממציא לכל כפי הראוי לו לפי חמרו ומה שחסר למי שחסר הוא לפי טבע ההעדר הנדבק אל החומר המשתנה שנדבק אליו בהכרח המציאות ההוא ובבחינת האמת אין שם חסרון ומה שהעדיף מי שהעדיף מהם אין שם רק דמיון גמור כי אין התוספות ההוא שלמות ואולי הוא חסרון לסכלות בעליו לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר הכל יוצא כפי יושר הפלס והמאזנים הישרים שהם לשם ית'. וכן ראוי לכל אדם שיתפאר ללכת בדרכיו שיתנהג כפי הענין הזה והוא שיפלס וישקול כל דרכיו בטרם ישא רגליו ויתבונן וידע שהוא מורכב מגוף ונפש וראוי להם שיתנהגו כדרך רעים אהובים והוא שישמח כל אחד בחלקו וירצה לחברו חלקו הראוי לו כדי להשיג השלמות שהוא החיים. וזה הדרך קרא החכם אורח חיים אשר הכרובים נתנו מראש לשמרו

ועל הנטיה מן הדרך הזה אמר החכם ארח חיים פן תפלס וגו' רצה לומר שלא תדע לשקול ביושר ובכוון המצוע נעו מעגלותיה ולא תדע הדרך ללכת אל עיר אשר תדמה להתקרב אל העיר תתרחק אבל המפלס מעגל רגליו בטרם ישאם יכונו שתי דרכיו אם לגוף הדרך הראוי לו אם לנפש הדרך הראוי לה. והוא שלא יחסר חלק אחד מהם כדרך השוקל במאזני מרמה אבל הכל יעלה במאזני צדק ויושר ויתן לכל אחד אבן שלמה ר"ל שצריך שיזהר שלא יחסר חלק אחד מהם ולא יוסיף כי אע"פ שהמכוון באדם הוא הנפש אחר שהיא צריכה שתשכון בגוף מן החמלה על הנפש ומאהבתה צריך לחמול על הגוף ולהשתדל להעמיד בו הנפש החיה בכל אשר יוכל ולא לענות אותה כי זה צריך לצדיק לדעת נפשו החיה כמו שכתוב יודע צדיק נפש בהמתו. אמנם על דרך רפואה כשתחלה הנפש ויצטרך לענותה לפי רע הטבע או לרע מנהג אין טוב לה עד שתסוב בריאה. אבל אם יעשה זה שלא על דרך רפואה אין זה חומל על נפשו ולא גומל אותה אבל אכזרי ורע ומי שמחזק