מלמד התלמידים יח

נטיעות לפי המבוכה היוצאת לו בקצת ענינים ומקשים לבם ומגלים פנים בתורה ומטים הספיקות אחרי יצרם ושרירות לבם ולפיכך היתה המניעה ראויה אל הרב

וכן בא הענין במעמד הר סיני שהזהיר שנית ואמר על ההריסה בעיון הלב ומצורף אליו ראות עין פן יהרסו אל י"י לראות ונפל ממנו רב אבל הכהנים הנגשים אל י"י התקדשו לפי שזאת החכמה צריכה מאד לאנשי לבב להועיל לעצמם ולאחרים עמם כדי להשיג כונת התורה שהיא חכמה ומצאנו להם ז"ל שאמרו בפירוש נובלות חכמה של מעלה תורה ונובלות הם פירות הנופלים קודם בישולם וכן אמרו קינים ופתחי נדה הן גופי הלכות תקופות ומזלות וגימטריות פרפראות לחכמה. ראה והבן כי על הדברים החמורים בתלמוד אמרו שהם עצמם דברי הקבלה שהם הליכות עולם בדרכי השם תקופות וגימטריאות שאמרו עליהם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ואמת כי הם מין ממיני החכמה ואע"פ כן אמרו שהם פרפראות לחכמה וידוע כי הפרפרת טפלה לפת אם כן מעלת חכמת תקופות וגימטריאות שהיא החכמה הלמודית אצל מעלת חכמת הטבע וחכמת האלהות הנקראות חכמה באמת היא כמעלת פרפרת אצל הפת וידוע שהפת הוא עצם מזון האדם הטבעי לחיי הגוף והפרפרת מקרה נמשך למזון להעיר הכח הנזון על אכילת הפת להרגיל בו כן החכמה היא עצם המזון הטבעי לחיי הנפש. והלמודית מקרה נמשך לחכמה ההיא להעיר כח השכלי וללמדו ולהרגילו בדרישת החכמה ודי להם ז"ל הערה על דרישת החכמה במאמר זה ובקראם אותה פרדס בשם הגן הנטוע בעדן אשר בתוכו עץ החיים נטוע והוא גם כן נטוע בתוך עם י"י כמו שסדרו בברכת התורה וחיי עולם נטע בתוכנו כונתם בכל על החכמה שהיא תורה באמת ובה פתחה התורה. ואלו לא היתה הכונה הזאת לרבותינו ז"ל לא היו מחבבין לשון יונית וכתב יוני שחוברו בהם כל חכמות. עד שאמרו לרב חבובם יפיותו של יפת יהיה באהלי שם והכונה בזה הוא לפ' שהחכמות הן מודיעות ידיעה קיימת האמונה שקבלנו משם ובית מדרשו שהוא היחוד ועל למודו אמרו הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב את אפיקורוס כי אין תשובה לדברי אפיקורס זולתן

ובפירוש מצאנו רבותינו שהרגילו העסק בחכמות, ואמרו שהקטן שבשמונים תלמידים שהיו לו להלל לא הניח שום דבר חכמה שלא למד עד שהפליגו עליו ואמרו שלא הניח דבר גדול ולא דבר קטן ובארו ז"ל שמעשה מרכבה הוא דבר גדול המעלה וכל החכמות מכונות אליו והם כהצעות לו, כי בו לבדו התועלת הגדולה והשלמה כי בו יבא האדם לפני המלך, ועל הויות דאביי ורבא אמרו שהוא דבר קטן, וזה לפי שהמשניות ושאר הלכות פסוקות מספיקות לדורשי החכמה זהו דעת רבותינו ז"ל אבל הדבר הגדול היום בעיני חכמינו בעלי הגמרא הוא העסק בסוגיות התלמוד, ולא העסק בפסק הנברר ממנו אבל העסק בקושיות ובתירוצים והדבר הקטון הוא בעיניהם מעשה מרכבה שהוא חכמת האלהות ואינו בעיניהם דבר קטן מן הדברים הטובים אבל דבר רע ומר מאד עד שגרם להם רב גנותם החכמה ההיא לתעות ולקרוא מעשה מרכבה להבלי שמות שבדו מלבם בני בלי לב השם יכפר בעד כי זה דעת רב חכמינו הרבנים ולפי הדעת הנפסד הזה קרני אני יעקב בר' אבא מרי בר' שמעון בר' אנטולי ז"ל שאחד מבני דורי הרבנים כהה בי פעמים על לומדי לעתים בלשון הערב