מלמד התלמידים יט

מעט מחכמה הלסודית לפני החכם הגדול חתני ר' שמואל נ"ר בן החכם ר' יהודה אבן תבון זצ"ל ויהי כי הציק בי המכהה בדבריו ויאלצני עניתי לו כדבריו כי לא מלבי שיחשבני כמטייל או כמשחק בקוביא בזמן הלמוד ההוא ואני התאמצתי עם טרדת עסקי בעולם ללמוד לפני החכם הנזכר לרגעים רחוקים עד שפקח מעט עיני לראות ולהביט ספר הרב רבנו ר' משה בר' מימון זצ"ל הוא ספר מורה הנבוכים אכל הוא פוקח עורים לחזות בנועם י"י ולבקר בהיכלו בדרך הדרישה הראויה ובהסיר הספר ההוא קצת הסנורים מעיני נתתי את לבי לדרוש ולחקור קצת כתבי התורה ושאר כתבי הקדש כשהייתי עובר עליהם ופעמים הייתי דורש אותם בחופות אבל מרב טרדתי בהבלי העולם אשר קניתי לי לא הייתי כותב אפלו שטה אחת מכל המתחדש אצלי בדרישת הפסוקים ההם ובהרגילי בענין ההוא הסכמתי לדרוש מעט ברבים בכל שבת ושבת עוד מעט ושבתי מן הדרך ההיא כי לא ישרה בעיני קצת חברי ואם היתה כונתי ואלהים יודע כי עשיתי זה להועיל לעצמי ולאחרים עמי כי אמרתי מפני שנאים הדברים שיוצאים מפי עושיהם וגנאי גדול הוא למי שנאה דורש ואין נאה מקיים ואמרתי אולי אבוש מעצמי ואעיר נפשי ונפש בני עמי כי חנני אלהים שני בנים יודעים ספר ואומר אולי יש תקוה ונלמוד לפני החכם הנזכר לדעת דרכי השם ואתנה לבי במה אזכה את ארחי לזכות את בני עמי וראיתי כי אין טוב לי מאשר אחבר לו ולהם דברי הערה על תלמוד תורה ועל קיום המצות ועל דעת הברכות והתפלה וההודאות כי זה חלקי מכל עמלי ומכל אשר הנחילוני אבותי ואם יש את נפש בני להחזיק בנחלה הזאת אמצא בם מנוחה ונחמה זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו בהנחילי אותם הנחלה הנשארת הקיימת מורשה קהלת יעקב

וראיתי לחלק דברי הערה אלה על מחלוקת הפרשיות כדי להתבונן בכל שבת ושבת בחלק אחד מחלקיו אולי על זה הדרך יתעורר המביט לדרוש ולחקור הפרשה או פסוק ממנה או כונת מצוה מן המצות כי ראיתי כשקורא אדם ספר מחובר בענין אחד ודבריו נקשרים זה בזה לא יתבונן בו הקורא כראוי כי נכסוף נכסף לבא עד סוף וזו היא אחת מן הסבות והגדולה שבהן לקריאתינו הפחותה והחלושה בתורה ובשאר ספרי הקדש ואילו היינו דורשים וחוקרים פסוק אחד כראוי הי' טוב וזו לנו היא כונתי בהאריך דברי בפסוק אחד או שנים מן הפרשה או מן ההפטרה ובהזכירי דברי שלמה החכם בם כדי להשתכל בדבר החכם עד שנתעורר על דרך קריאה כזאת הן בכתוב הן בהודאת הזמירות הן בברכות הן בתפלה ולא שיסמוך אחד מהמעיינים בחבורי זה על מה שאומר בלבד בפסוק מן הפסוקים או במאמר מן המאמרים כי לא ללמד היתה כונתי בו כי מעט אשר למדתי ובלבד בחכמות העיוניות לא השגתי מהן רק מעט באשר למדתי לפני החכם הנזכר ומעט אשר שמעתי מפי החכם הגדול מיכאל שמו הוא אשר התחברתי עמו ימים וכל הימים ההם כשנזדמן לנו פסוק מן הפסוקים שהיה אומר בו דבר חכמה הייתי מקבלו וכותב אותו בשמו לפי שאין כונתי להתפאר בכלים שאולים כדי להחזיק אותי בחכם ואין ראוי לחכם לתפוש אותי בזה ולא לבזות הדבר הכתוב בשמו לפי שאינו מבני עמנו כי אין לבחון הדבר רק מצד עצמו לא מצד אומרו הלא תראה שמשה רבינו ע"ה הקדים פרשת יתרו למתן תורה לחבוב דעתו ואני גם כן הלכתי בדרך התורה להזכיר דבר בשם אמרו ולהעיר