מלמד התלמידים יז

על לבבנו שם היום בלבד שקראה אותו התורה יום תרועה השגנו הכונה בו כמו שיתבאר במקומו ואע"פ שאין הכונה בו גלויה לכל גם המצות שהכונה בם גלויה לא נחוש אליה כראוי הלא תראה שחבובינו במצות ציצית הוא שתהא הטלית נאה להתפאר בו הגוף אבל הנפש תגעל בכונה החשובה עד שאמרו עליה שהיא שקולה כנגד כל המצות בהיותה מזכרת כל המצות בדרך שלא נתור אחר לבבנו ואחר עינינו על הדרך שבארו רבותינו ז"ל אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות והמינות היא הנטיה מיחוד השם ומאהבתו והנטיה ההיא באה מצד המחשבה הכוזבת והיא נקראת במקום זה לב והזנות היא הנטיה מהדרך הישרה וההליכה אחר היצר והנטיה היא באה מצד כח המרגיש ובלבד הרגש הראות שהוא המתעה הגדול ולפיכך הנטיה הזאת תיוחס לעינים ושני המינים האלה הם המביאים האדם לידי חטא כמו שאמרו רבותינו ז"ל ליבא ועינא סירסורא דחטאה אינון ולפיכך נזכרו בהזכרת כל המצות

וראה והבן מה נפלא דבר זה הנמצא להם שמשתי תיבות שבאו במצוה זו הוציאו בטוב דרישתם כונת כל התורה שהיא לדעת האמתות והוא אהבת השם וללכת בדרך ישרה והיא שמירת המצות והוא שאמר שהיא שקולה כנגד כל המצות ובלבד כשהעבודה בה כראוי ואנחנו לא נדע מה נעבוד את י"י אלהינו וכן כשאנו מהללים בזמירות ומברכין ומתפללין לא נתן אל לבנו לדעת מה שיוציא פינו דרך רגילותו עד שלא נדע ענין לדברי חכמה רבים שנכללו בהם, גם מה שהוא ידוע לכל ומבואר לא נרגיש בו ולא נחוש אליו עד שהרבה פעמים נספק בו בשעתו אם אמרנוהו ולא נירא פן נהיה בעיני השם כמתעתעים ואלו דברנו דרך זלזול כזה לפני מלך בשר ודם לא יצילנו איש מידו מעונש ועתה אנה נוליך חרפתינו רק על הדבר הזה. וידוע כי עקר התפלה אינה רק בלב אבל בכל לב כי כן בא בתורה שבכתב לשון המצוה על התפלה ולעבדו בכל לבבכם ובא הבאור בתורה שבעל פה אי זה היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה גם דברי הנביאים שנכתבו בלא ספק לתועלת גדולה אנו קוראין אותם לעתים רחוקים כדרך ספור הבלי הזקנות. גם ספרי שלמה החכם שבאו להעיר אותנו להנצל מכל המכשולים האלה שנים מספריו אנו קורין פעם אחת בשנה וגם הקריאה ההיא כקריאת ספר הזכרונות והשלישי אנו קוראין אותו פעם אחת כל ימי חיינו וגם הקריאה ההיא כקריאת אחד מן הפיוטים גם אם אחד בדור ימלאנו לבו ללמוד החכמות הנמצאות בלשון אחרת המועילות להשלים כונת התורה יחשב הלמוד ההוא לעון אצל רב בני דורו ונותנים טעם לדבריהם ממה שאמרו רז"ל מנעו בניכם מן ההגיון וכן ממה שהזהירו שלא ללמוד חכמת יונית ואין ספק למי שבוחן שאר דבריהם שאותה המניעה אינה כוללת אבל היא לנערים וכיוצא בם לפי שהחכמה ההיא אם לא יקדים לה למוד התורה ותלמודה ובלבד שיהא הלומד ההוא איש נעים ובעל מדות טובות הנכללות ביראת שמים היא בלא ספק גורמת להוציא האדם מן הכלל לפי שהחכמה ההיא עמוקה מאד וכל ראיותיה משקול הדעות ומעט הם הראויים לה, כי היא צריכה אנשי לב נבונים ירא אלהים יודעי התורה ותלמודה והם שנכנסים לפרדס בשלום ויוצאים בשלום לפי שמטים ספיקותיהם אחר האמת המקובלת אצלם מצד התורה הנטועה בלבם אבל חסר לב יקצץ