מלמד התלמידים קעו

שמנים אלה נמצא הערה טובה לכל הבא אל בית השם לפי שהשמן כנגד שתי ההשגות הנזכרות כי אותו שהוא למאור לא יתערב בו בושם רק הוא יחידי והמבוקש ממנו שיהיה זך וכתית עד תכלית כמו שידוע מדברי רבותינו ז"ל שהוא הראשון שבראשון בכתישתו במכתש ובאה המצוה שיערכו הנר אהרן ובניו הם המשרתים את השם להעלות נר תמיד בכל לילה מתוך החשך לפני השם אשר כחשכה כאורה לפניו אמנם האור ההוא היה לכבוד ביתו וכבוד משרתיו והוא מתמיד עד אור הבקר הוא הזמן שאין בו חשך וזה השמן כנגד תכלית השגת השכל שהוא השגת הנבדל בשפע השופע מאתו והוא האור הבא ממנו ובו יראה האור המושג כמו שבאר הרב המורה על אמרו באורך נראה אור והוא השלמות האחרון והוא הראשון במעלה וצריך שיקדים בזמן לנבואה ולדבור ברוח הקדש. והשמן האחר הוא מעשה מרקחת מארבע בשמים ראש והמשקל הנזכר בו חמש מאות והוא לענין. וזה השמן בא כן כנגד השלמות האחד המושג בבחינת הארבעה תופנים הסובבים אצל החיות ובבחינת הנהגת השם להם ובבחינת פעולותיו בהדמות בפעולות ההן כפי היכולת ואז יכין עצמו להנבא או לדבר ברוח הקדש וכיוצא בזה לפי שלמות השלם ההוא והאיש ההוא ימשח בו תחלה באהבו צדק ובשנאו רשע כמו שאמרו בני קרח אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברך וסמך לו מור ואהלות קציעות כל בגדותיך

וזה נמשך אליו הריח הטוב לקרובים אליו ואל זה הענין רמז הושע הנביא באמרו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון ותרגמו יונתן ע"ה ויהי כזיו מנורת קודשא זיוהון וריחיהון כריח קטורת בוסמא. ומה שהזכיר שם הנביא יפרח כשושנה אפשר שבא המשל הזה מפני שהעץ שלה עשוי חוחים כמו שאמר החכם כשושנה בין החוחים והוא הורד האדום וראוי להמשיל בו השכל המגיע בפועל מתוך החומר המורכב מן ההפכים. אבל החכם שהתחברתי עמו אמר כי הוא הפרח הלבן הנקרא בלע"ז יילייו ואמר שהמשילו בו לפי שטבע הצמח ההוא שאם יעקר בד אחד ממנו ממקום גדולו יעלה לחותו מעט מעט אל הראש ויפרח בראשו בלא יניקה מן הארץ. ועל זה הדרך יפרח הצדיק במשכו כחותיו אל הראש מעט מעט והוא הענין הנזכר במשל שמן זית זך ובאמרו ויהי כזית הודו

אבל אמרו וריח לו כלבנון הוא על ההשגה האחרת ולהעיר עליה היתה המצוה למשוח אהרן ובניו בשמן המשחה וידוע כי כשינתן שמן על הראש בשפע ירד על הזקן וסוף היורד בזקן שיורד על פי מדותיו שהם בגדיו. ושם הכונה בירידה על פי מדותיו הוא שאמר יורד שיורד והפה הוא פתח בית הצואר כמו שבא במעיל אהרן והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג לא יקרע. כי אותו הפה צריך שיהיה חזק וקיים כדי שלא יקרע וידוע כי הזקן אינו עצם האדם אבל הוא נמשך לטבע עצם הזכר ממין האדם והוא הדרת