מלמד התלמידים קעה

תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות רצה בו שהרש ידבר בדרך תחנונים כלומר שהוא מדבר בפחד וביראה ומעט מעט יבקש לו אבל העשיר והוא הרודף התאוות הדמיוניות הוא הורס ומעיז ועונה עזות כלומר שמסתכל במה שאין ראוי לו להסתכל או במה שאין לאדם להסתכל והוא מדבר הנה והנה כפי העולה על רוחו בעקשות פה ולזות שפתים והוא הנלוז בדרכיו אבל הרש הולך בדרך ישרה קו קו ביושר ולא יטה ימין ושמאל אבל לוקח הדברים כסדר ולפיכך הוא משיג המבוקש בקרוב כמו שידוע בדרך מופת השיעור שכל שני קווים ממשולש אחד שעורם רב משעור הקו הנשאר ועל ענין זה רמז שם החכם באמרו טוב רש הולך בתומו מעקש שפתים והוא כסיל כי ידוע שהכסיל לא ידע ללכת אל עיר ובדמותו להתקרב אל העיר בבחור לו הדרך שהיא קצרה בעיניו תארך לו הדרך במוצאו מונעים מעבור שם נהרים וגאיות והוא שאמר ג"כ טוב רש הולך בתומו מעקש דרכים והוא עשיר וכל זה בא להעיר האדם שלא יהרס בדרך העיון. ואין כונת החכם למנוע העיון והדרישה למי שראוי לה כי אין מציאות לנפש החכמה בפועל מאין דרישה וחכמה כמו שאמר גם בלא דעת נפש לא טוב אבל הנמהר והוא האץ נכשל וחוטא בסוף והסוף ההוא מתואר ברגלים כמו שתחלת הדבר מתואר בראש וזה רצה באמרו ואץ ברגלים חוטא. ועל שניהם אמר מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור והאץ הנמהר אולתו היא המסלפת דרכו עד שיצא לתרבות רעה והוא שאמר שם אולת אדם תסלף דרכו ועל י"י יזעף לבו. והפך זה הקונה שכל ומוציא אותו לפועל שסופו שהוא זוכה לשלמות האנושי הנצחי והוא עשיית הנפש שהוא הטוב ועליו אמר קונה לב אוהב נפשו שומר תבונה למצא טוב וזה כלו נאמר בהשגת השכל האנושי הראוי לו בכל אשר תמצא ידו לעשות בכחו ברב העתים. אמנם יש עתים לקצת השלמים כעתי נבואה לנביאים ועתי דבור ברוח הקדש למדברים בו ועתי תוכחה למוכיחים ועתי הזמנה בקיום המצות לאדם מעצמו ובכלל לעשות כל מעשה טוב האמנם כי בעתים האלה צריך שישבו האחים יחד והוא הטוב לקיום ההשגה השכלית בעצמה והוא נעים בקיום המין האנושי ובהנהגה המדינית והוא הדרך שהוא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם. ועל ענין זה אמר נעים זמירות הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד וכבר הקדמנו מי הם האחים והרצון באמרו שבת אחים גם יחד שיתיחדו עם גדול האחים התאחדות גמורה בפעם ההוא והוא כלשון אמרו יחד לבבי ליראה את שמך שבקש בו התיחדות גמורה שלא תהא כונת הלב בשום מעשה או בשום דבור אחר רק ליראה את השם הנכבד והנורא

ועל זה הענין בעצמו כיון באמרו גם יחד ואחר כן תאר איכות הישיבה ההוא הראויה והוא שאמר כשמן הטוב על הראש לפי שידוע ששני שמנים היו במשכן אחד שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד ואחד שמן המשחה למשוח בו אהרן ובניו וכל כלי השרת ובשני