מלמד התלמידים קע

בברכת המזון בבית חתנים. כי כשם שצריך לאדם שיודה לשם ויברך קודם שיהנה כדי שיתעורר ויכון הנאותיו לעבודת השם כן צריך לו בכל מצותיו שישים כונתו בהם לדעת דרכיו. וכאשר ישמח למצות הנשואין יעלה על ראש שמחתו ירושלם ויתן אל לבו שהשמחה השלמה היא בירושלם ששם מעונו כמו שכתוב ומעונתו בציון. והוא כדרך שבא הכתוב שמחתי באומרים לי בית י"י נלך והנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו אף כי הבית הזה אשר בניתי אבל ידיעת דרכיו וידיעת שמו הוא ביתו באמת כמו שקדם. וכן השמחה השלמה הוא בו לבדו כמו שכתוב נגילה ונשמחה בך. ועל דרך האמת הוא המעון כמו שיתבאר בדרוש החג. והכונה הזאת מכוונת בכל המצות שהן לשמירת התורה שבה תשלם צורת נפש האדם שהיא צלמו שעליה נכתב בצלם אלהים. והוא שבאו להעיר עליו באמרם אשר יצר את האדם בצלמו. ואחר כן הרחיבו הבאור ואמרו בצלם דמות תבניתו לדחות הכפירה הרעה שחשבו רבים שעל תואר תבנית האדם נאמר שנברא בצלמו חלילה חלילה אבל על דמות תבניתו שהיא צורתו אמר שנברא בצלם. או רצו בו שבשכל שהוא צורת נפשו שהיא צורת גופו כלומר דמות תבניתו יצר אתו בצלמו. סוף דבר תבניתו שב אל האדם לא אל השם ית' כי שם תבנית לא הושאל לו כלל

ויש מקומות שאומרים בם בצלמו דמות תבניתו ולא יזכירו בצלם כלל וזה מורה על פירושנו. עוד העירו בברכה זאת כי לפי שבחר האדם משאר בעלי חיים יצר אותו בדרך שתשלם בו הכונה כמו שקדם כפי מה שבא בספור התורה שמצלעו התקין לו בנין בדרך שיהא בנין קיים לעד להיות לבשר אחד ולמשול קצתו בקצתו עד שתשלם הכונה בו. מצורף אל זה בריאת צורת האדם והחומר שנברא עזר כנגדו להיות אל אישה תשוקתה והוא ימשול בה. ועל הדרך הנזכר ראוי להורות על שלמות המין בכללו והיא העשייה הנזכרת בפסוק והוא שאמר בברכה אף עשיתיו. והוא שהצריכו בברכה ביצירת האדם להעיר על הכונה בנשואין והוא שהצריכו אותה להתיר הכלה לבעלה. ולפי שהחתן והכלה חייבין בשמחה ואנו חייבין לשמחן התקינו ברכה אחת לשמחה והיא שמח תשמח. ולפי שחייבים אנו להעלות ירושלים על ראש שמחתנו הקדימו לה שוש תשיש. ואמרם רעים אהובים הכונה בם על החתן ועל הכלה ואמרם כשמחך יצירך בגן עדן מקדם הוא כנגד מה שאמר שקלעה וקשטה והביאה אל האדם ונעשה לו שושבין ושמח בה בעלה עד שאמר דרך פיוט ובמליצת שיר שלשה ענינים. הראשון בדרך חבוב המין הזה שהאשה נתח מנתחי בעלה. הוא אמרו זאת הפעם עצם מעצמי. השני להעיר האשה שתהיה תשוקתה אל אישה ותדמה במעשיה בת בעלה כהדמות טבע כל מחצב אל צור אשר חצב ממנו והוא אמרו לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת

השלישי להעיר האיש שלא יעבור זר בינו ובין אשתו גם אביו ואמו כי זה צריך לקיום המין והוא אמרו על כן יעזוב איש את אביו