מלמד התלמידים קסט

ולהכיר שהוא ברא כל המציאות לא מיש כי לשון בריאה יבא על העדר הגמור כמו שבא בורא חשך וחשך הוא העדר וכן תאמר בריאה בהמצאת יש מהעדר כמו שפתחה התורה בראשית ברא ולא אמרה יצר וכן בא לכבודי בראתיו. והכונה בכתוב ובברכה שלא יטעה האדם ויאמר שהעולם הגדול והנכבד נברא בשבילו ושהוא תכלית הכל לא כן רק הכונה היתה להמציא מציאות כפי רצון השם שרצונו הוא חכמתו והוא המכונה בכבודו שהוא עצמות ובפועל זה יפורש כל פועל י"י למענהו וכבר באר זה הרב המורה. אחר כן בא יוצר האדם להעיר על היצירה המיוחדת לאדם שנבחר בצורתו מכל המורכבים וכנגד ענין זה בא בכתוב יצרתיו אף עשיתיו. ואחר זה בא להורות על ענין בחירת יצירתו וכי להשלים הכונה בו לוקחה האשה מאיש כדי שימשל בה ויהיה לו פנאי להמציא המכון ואז תראה בו הבחירה כי בחירת המין הזה לא היתה לתכונת גופו כי כמה בעלי חיים חזקים וגבורים ממנו וזה דבר פשוט ומפורסם לכל

רק מקום העיון אשר יתעו בו רבים הוא מה שיחשבו שהאדם נבחר בשכלו שבו ידע לבנות בית לחסות בו לטעות כרם לחיות ממנו וכיוצא בזה הצריך לעמידת גופו ולישא אשה לקיום המין ולגדל הבנים או לעשות המעשים שהם הנהגה ישרה בין בני אדם בקצת המצות המעשיות ועל דרך האמת אין זה בלבד הבחירה בו כי זה כלו נמצא בעוף מן העופות הקטנים לפי הטבע בלבד וברוך השם אשר לו נתכנו עלילות כי להעיר אותנו על זה הטבע שם בטבע הדרור שיתאחדו איש ואשתו ויבחרו להם לדירה מקום דירתנו החשובה גם בתי הקדש ושם יבנו להם בנין נאה וחזק וראוי לשמירת הבצים והאפרוחים ויגדלו להם גדול שלם והכל בהשגחה רבה ובחריצות רב. ואחר שהוא כן אין ספק שבחירת מין האדם הוא לדבר אחר שאינו נמצא בבעלי חיים והוא שכלו העיוני שבו יבין דבר מתוך דבר עד שידע האמתות וישיג המציאות איך הוא אז יבא לחצרות השם ומהם יבא אל ביתו ושם ישב לעד ויהללנו סלה לא שיהללנו בקולו הרם בלבד כי זה גם הדרור שם יפתח פיו כמוהו ויגדל אפרוחיו ויקיים המין ואל זה כונו בני קרח החכמים באמרם גם צפור מצאה בית ודרוד קן לה וכבר קדם לו מה ידידות משכנותיך נכספה וגם כלתה וגו' ואחר זה אמר אשרי יושבי ביתך. ואין ספק שפסוקים אלו באו להעיר האדם על המכון בו ולפיכך התקינו לפתוח בפסוק זה להודיע שהעיקר הגדול היא ישיבת בית השם הנמצא מתוך תלמוד תורה שהוא רנה של תורה ומתוך תפלה זכה לא הישיבה בבתי כנסיות בלבד ולא הישיבה בבית הבחירה ולא העבודה שם בשיר בלבד כי גם הדרור שם שתה אפרוחיה ושם ירננו ואין זה למעלה שיש לה על שאר בעלי חיים. והמרננים על דרך זה והמהללים לשם לא יהללוהו סלה ולא היושבים שם על דרך זה אשריהם אבל הראוי לאשר ישיבתו שם הוא שתשב נפשו בביתו המיוחד לו שהוא בית השם

ואל הענין הזה כונו רבותינו ז"ל שחייבו לומר שהשמחה במעונו