מלמד התלמידים קסח

זה וראיה המורה על זה אמרו בסוף המזמור כי טוב יום בחצריך מאלף הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע ואלו היה הענין כפשוטו לא לכונה אחרת היה אותו שבח החבוב לעמוד בביתו גנאי גדול והוא שאמר שההסתופפות והיא העמידה המעטה בבית השם נבחרת מהדירה שהיא העמידה הרבה והמתמדת באהלי הרשעים והלא העמידה בדיר הצאן או ברפת הבקר טובה מדור בבית רשעים והיה לו לומר בחרתי הסתופף בית אלהי מדור בארמנות מלכים

לפיכך נראה לומר שאהלי רשעים כנוי לעולם הזה מפני הטבע כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואפי' עמידת הצדיקים בו היא בצער ובקושי מצד הבחינה אצל העולם הבא. והפסוק הזה נאמר על דרך שאמרו יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה לפי שהעונג האמתי והחשק המדובק הוא שם והוא שאמר מה ידידות משכנותיך ואמרו מה הוא בדרך הפלגה כמו מה אהבתי תורתך וגו' והקרוב אצלי שבני קרח רצו להעיר על הכונה בבית המשכן ובחצר המשכן ושאר בתי בחירה בית המקדש או בית הכנסת ולבאר מה שפתח בו שמשכנותיו חשוקות וידידות אמר נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות י"י כדי שלא יטעה ההולך שם ויחשוב שההליכה שם היא תכלית הכונה אבל הוא שתכסוף הנפש ותכלה לחצרות י"י. ובפרשת בהעלותך התבאר מה הם חצרותיו וזה כי אין החפץ הראשון בהליכה בלבד גם לא בתפלה מאין כוונה אחרת אבל צריך כונת הלב לדעת השם ודרכיו והוא שאמר לבי ובשרי ירננו לאל חי ר"ל שאין הרינה רצויה בצאתה מן הפה שהיא רינת הבשר רק בציורה בלב באלהים חיים כי כשאין לה ציור בלב היא כצפצוף הדרור לא זולת זה ואין לאדם להתפאר על שאר בעלי חיים בדבר מדבריו או במעשה ממעשיו או בנין ביתו או בית הקדש או לוקחו האשה והולדתו בנים כי יעשה לו בית מבלתי הכונה הנזכרת כי אין האדם אדם בצלם אלהים זולתה

ולהעיר על זה נאסרה הכלה לבעלה כל זמן שלא ברכו ברכת חתנים לפי שהנשואין הם סבת קיום המין הנבחר מן המורכבים והמכוון מהם ולפי שהיתה הכונה עליו יחד המין הזה בריאתו משאר הנבראים כפי ספור התורה המחכימה פתאים והוא שברא הזכר בלבד בצלם אלהים ואחר כן בנה צלע מצלעותיו להיות לו לעזר לקיים גופו ולעמידת מינו כי אלו היו נבראים בשוה כדרך שאר בעלי חיים לא היתה הנקבה נשמעת אל הזכר כפי הצורך לפי טרחו המרובה בגדול בנים ובעסק הבית ולא היה לו פנאי להתעסק בלמוד המכוון בו ולפיכך אחר אשר המציא המציאות לרצונו בחר המין הזה בדרך שישיג המושכלות ובלבד מי שיחננו השם שיתעורר וישתדל להשיג הכונה שהיתה רצון השם בה. ולהעיר על הענין הראשון הנכבד הזה תקנו ברכת חתנים כדרך שאמר ישעיה הנביא כל הנקרא בשמי וגו' וכבר קדם בפירושו בפרשת בראשית ושם אמרנו שהברכות נתקנו על דרך הכתוב ההוא. ונרחיב הבאור ונאמר שתחלת הברכות שהכל ברא לכבודו להורות