מלמד התלמידים קס

דבור זה שלא לכחש ושלא לשקר ולשמור מוצא שפתים בנדר או בנדבה שהשם יתברך הוא האמת ושנא השקר כי ההפכים ישנאו זה את זה והוא שכתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני והוא לפי שסוף דובר שקרים לכפור בעיקר כמו שכתוב שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. נמצאו שלש מצות אלו מיוחדות באמונת השם ושלשתן באו לתקן את נפש האדם. הדבור הרביעי זכור

זה הדבור כולל תקון הנפש ותקון הגוף. ותקון הנפש נמצא בו משני פנים האחת בהיות השבת נותן ידיעה אמתית על מציאת השם ועל היעודים שבתורה שהוא מעמיד אמונת החדוש המורה על המחדש ועל שנוי הטבע ועשות הנפלאות. והשני בהיות האדם פנוי ביום ההוא מכל עסקיו ותתחזק נפשו בו ותחיה והוא שאמרו ז"ל כי שתי נפשות יש לו לאדם בשבת לפי שמתוך השבת ירחיב לבו ללמוד ולהבין מה שלא יבין בשאר הימים לפי טרדתו בם וביום השבת נמצא לבו פנוי וזמן פנוי להתעסק בלמוד עד שידע שמו של הקב"ה ודרכיו

הוא שאמר הכתוב שבת לי"י אלהיך ואמרו הם ז"ל חציו לי"י וזהו עיקר קדוש היום שקדשו השם כמו שכתוב ויקדש אותו שאין קדוש אלא על הדרך הזה ובענין זה ושבת היא דמקדשת לישראל כדכתיב לדעת כי אני י"י מקדישכם לא שהקידוש ההוא בשביתת המלאכה על הכונה הראשונה שאם כן לא היתה עבודת קרבן מותרת בשבת ולא המילה אף כי לא היתה המצוה באה על זה ולא שהקידוש גם כן בתקון הסעודה שאם כן לא היה יום הכפורים שהוא קדוש י"י מונע האכילה. אם כן אין קדושו כי אם לדרוש בו את ה' והוא שאמר לדעת כי אני י"י מקדישכם ולפיכך צריכין כל ישראל ללמוד התורה ביום השבת כי כן נתנה להם התורה ביום הזה כמו שהעידה הקבלה על זה ובזה ישיגו בו תקון הנפש

וכן נמצא בו תקון הגוף משני פנים האחד שינוח האדם שביעית ימי חייו ובזה יתמיד בריאות גופו ועבדיו ואמהותיו ובהמותיו והוא שאמרה תורה למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר. והשני הוא שיום השבת הוא סבה לזרז האדם במלאכתו בשאר הימים כי אם לא ידמה האדם קץ לעמלו יקוץ בו ויעמול בעצלה ובכאב לב אבל כשידמה האדם שמנוחתו קרובה יעשה מלאכתו בזריזות ויקל הטורח עליו לפי שכח הדמיון פועל מאד בבני אדם וכאשר ידמה העמל שינוח ביום השבת והוא קרוב ימצא מנוחה בלב כל ימי השבוע. ולפיכך נקרא השבוע גם כן שבת לפי שהזמן הקצוב בו למנוחה והוא כלשון בני אדם וכן ימצא עצמו אחר המנוחה כאלו לא עמל ויתאוה למלאכתו ויעשנה בזריזות וכן יתמיד ימי חייו עד שימצא לחם חקו בריוח שבו קיום הגוף. ונאמר שמסדרי התפלה והברכות סדרו תפלת שבת להעיר על כונת התורה בשבת על הסדר ולפיכך שנו בברכותיה מה שלא עשו כן בשאר ימים טובים שערבית שחרית