מלמד התלמידים קנח

לפיכך נראה שזה שנהגו קצת בני עמנו להחרים ולהשביע או לשאול בחלום בשם מלאך פלוני או בשם מלאכים פלוני ופלוני שהוא אסור. גם מה שנהגו בקצת מקומות לומר מכניסי רחמים הכניסו רחמים עלינו וכו' לא טוב המנהג ההוא ומעשיך יקרבוך לא המלאכים ולא זולתם ראוי לפגוע בהם שלא יקבלם באלוה. וראיה לזה שלא מצאנו בתפלת משה רבינו ולא בתפלת שאר הנביאים ולא בסדר אנשי כנסת הגדולה זכר רק לשם לבדו יתעלה. ומה שאמר יעקב המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וגו' אל השם לבדו היתה התפלה ההיא כי כן קדם לו האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. ר"ל השולח המלאך הגואל אותי יברך את הנערים או רצה בו מלאכו הגואל אותי ויהי המלאך במקום זה רצון השם לא אחד מן הנבראים כי כן בא בקצת מקומות לרצון השם מוחלט כמו שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא קדם שם ספור מלאך, וכפי ענין זה שנזכר בפסוק המלאך וגו' בא ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ורבים כמוהו הכונה בזה שהתורה הזהירה מן השתוף ומכל הגורם אותו והיא המצוה הראשונה מן הדבור הזה

המצוה השניה שלא לעשות פסל וכל תמונה לדמות אחד מן הנבראים כדי להנהיג בו שום כבוד ואפילו תהיה הכונה בו לשם שמים ובזאת המצוה נכשלו במעשה העגל לא שקבלוהו באלוה. המצוה השלישית שלא להשתחות לשום הוה או לשום פסל ואפילו לכבוד השם

המצוה הרביעית שלא לעבוד אחד מהם כדרך עבודתו המיוחדת לו ואפילו הוא דרך גנאי כזורק אבן למרקוליס ופוער עצמו לפעור לפי שכל זה מביא להרחיק אמונת השם לזמן קרוב או רחוק ועל דרך זה יצאו האמונות הרעות. ותחת ארבע מצות אלו בא כל דבר שהוא מדרכי ע"ז ועובדיה כהקפת הראש והשחת הזקן ולבישת שעטנז וכלאים וערלה ושלא לקסום ושלא לנחוש ואסור דם ואסור בשר בחלב וכיוצא באלו. ואומרו כי אנכי אל קנא הוא כלשון בני אדם חלילה לאל מקנאה ומכל הפעלות אבל משפטיו וחקיו הישרים נראים מעשה מקנא כי מקנא יאמר על מי שקשה בעיניו עלוי אחד והגדלתו בדרך עבודה או חיבה לפי שבא המצוה שלא יעבוד זולתו והעונש על זה רב ואמר אל קנא ואמרו פוקד עון אבות על בנים כבר חתם בו אונקלוס כד משלמין בניא למחטי בתר אבהתהון. ולא שימותו בחטא האב לבדו אבל חטא האב שגדלו אצלו ולמדו ממנו הוא סבת מיתתם

והרב המורה נתן טעם נאה לאמרו על שלשים ועל רבעים כי מה שאפשר שישיג האב לראות מיוצאי ירכו כפי הטבע הם שלשים ורבעים והוא גם כן אמר כי שונא השם יאמר על עבדי ע"ז לא על בעל עברה ממין אחר. והאמת שבעל אותו החטא הוא בתכלית שנאת האמת שהוא השם. וכנגד זה המשיגים אמתתו יקראו אוהביו והם הראויים להקדים לשומרי המצות לפי מעלתם הקודמת והעליונה והשם