מלמד התלמידים קנז

לו השמים והארץ ויהיה כאמרו אלהי השמים ואלהי הארץ. וטוב מאד ונאות לומר בענין הנזכר שאברהם קבל אמונת החדוש ממלכי צדק. אם כן במקום הזה נראה שקבל אמונת החדוש. וזה היה אחר שנצח המלכים בבני ביתו וסמוך לאמונתו זאת נאמר לו צא מאצטגנינות שלך והודיעו השם כי הוא מכריח המזלות ומשנה הטבע והאמין בו ויחשבה לו צדקה כי עשה צדק לנפשו בהאמינו הראוי והצריך להאמין

ואפשר שהחושב היה אברהם כי צדקה הוא במקום אמת ורצה בו שלא פקפק בזה אע"פ שהיה זה כנגד חכמתו הקודמת. ואחר כל זה קרא בשם י"י אל עולם כפי שבאה המצוה על זה אנכי י"י אלהיך שכולל היחוד וההשגחה. והרב רבינו הראה דעתו בספר המדע שדבור זה הוא מצוה אחת בלבד לדעת מציאות הממציא המחויבת. ואני כתבתי בו מה שנראה לי שהוא צורך לקיום תורתנו התמימה שעיקר מצותיה תלוי בחדוש לסבת הנפלאות. והקרוב אצלי שזה רצה באמרו והי' לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת י"י בפיך כי בחוזק יד הוציאנו י"י ממצרים ר"ל זה יהיה לך לאות ולזכרון כי בחוזק יד הוציאנו והסבה התכליתית למען תהיה תורת י"י בפיך ובא פיך במקום דבורך והוא במקום שכלך כלשון פה אל פה אדבר בו. וראיה לפירוש זה האתנחתא שהוא במלת פיך. וכפי משמעות זה בא פסוק אחר והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד וגו'. דבור שני לא יהיה לך וגו'

זה הדבור השני בא לקיים הדבור הראשון ולשמרו והוא כולל ארבע מצות לא תעשה ממין אחד והמין הזה הוא הרחקת השניות מכל צד וכבר באה מצות עשה על זה בתורה בפסוק שמע ישראל וגו' באמרו אחד

וזה כפי מה שסובל הדעת כל אחד ואחד מבני אדם כי על החכמים להרחיק השניות הרחקה אמתית והוא שאינו גוף ולא כח בגוף ושהוא אחד בלא שום ענין ממשיגי הגוף אבל לשאר בני אדם שאינם מציירים בלבם מציאות רק בדמות המורגש יאמר להם שיש בעולם אלוה אחד שמושל בכל ומנהיג את הכל והוא בלא ערך ובלא דמות ולא ידקדקו עליו בענינים המשיגים את הגוף כי זה היה רצון השם בתורה אחר שדברה תורה כלשון בני אדם. ונאמר כי המצוה הראשונה מד' מצות אלו היא שבהיותנו עוד מאמינים שהוא נמצא ושהוא אלהינו ושהוא עושה נפלאות צריך שנרחיק ממנו השתוף לגמרי שלא תאמר הואיל שאני מוצא המלאכים והגלגלים והכוכבים מושלים בעולם אקבלם עלי לאלהים ת"ל לא יהיה לך אחרים לפי שממשלתם אינה מעצמם כמו שקדם ושלא תאמר קבלתם באלוה הוא שאסור אבל מותר לתת אותם אמצעיים בין השם ובינינו לכך נאמר על פני רוצה בו בעוד היותכם עמי ומבקשים פני באמת והוא שתשיגו יחודי אל תתנו אמצעיים ביניכם וביני ואע"פ שהנותן אותם אמצעיים כונתו שהממשלה לו לבדו יתעלה אף על פי כן אסור לפי שבדרך זה תפול התעיה ויכשל בו הוא או אחר להאמין השניות