מלמד התלמידים קמג

במרירות המים שאירע להם לפי חולי נפשם כמו שקדם. ורמז להם בפסוק זה תכלית הגמול שהוא החיים המתמידים בסבת רפואת הנפש מחליה שסבתו יצר הרע כמו שנזכר והתשובה היא רפואתה כמ"ש ושב ורפא לו וכתוב הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי והוא המכוון בברכת חולים כפי סדר הברכות

וזה הענין יצא לנו מדברי רבותינו ז"ל שאמרו כי אני י"י רופאך לעולם הבא. ועוד אמרו והסיר י"י ממך כל חולי זה יצר הרע ומאמרם זה לפי שהוא מתעה האדם לבחור הרע והוא סבת כל חולי נפש ובסור הסבה לא ימצא המסובב ואם אי אפשר לפרש כל חולי מאין חלי הגוף יאמר שם על שניהם כי היצר גם כן סבת כל חולי הגוף אם על דרך רב מאכל או רב משגל או שאר התאוות או על דרך הזיק בני אדם זה את זה או על דרך עונש

סוף דבר היצר הוא סבת כל חולי כמו שאמרו הם אם כן לדעתם שהוא האמת כל מדוה מצרים שאמר בם ששם במצרים הוא שהשם חזק את לבם והקשה רוחם עד שנמנעו מהתשובה ובאו המכות עליהם והתחייבו הכליה הגמורה כן רצה השם לומר במאמרו כל המחלה לענשם לרוב העונות שקדמו להם בבחירתם והבטיחם לשמרם מזה ומכיוצא בזה באמרו לא אשים עליך כי אני י"י רופאך והסדרתי לך ההנהגה המתמדת בריאותך לעד והמסירה לכל חולי. ובמקום הזה בא כי אני י"י רופאך במקום והסיר י"י ממך כל חולי האמור שם וסמך לו שם וכל מדוה מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך אחר אמרו והיה עקב תשמעון במקום כל המחלה האמור כאן אחר והיה אם שמוע וגו' ושניהם באו על הגמול הטוב שהוא חיי הנפש המתמידים בלא ספק שהשם רופא אותם בסם חיים שהוא החוק והמשפט כמו שאמרו ז"ל זכה סם חיים ובסבת הסם ההוא מתקו המים וכן צוף דבש אמרי נועם מתוק לנפש ומרפא לעצם ר"ל עצם הנפש שהוא צורת האדם ונאמר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. והרפואה הזאת היא הישועה האמתית שנאמר עליה רפאני י"י וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה. השם יקרב אותו העת ואותו הזמן. פרשת יתרו (והיא ראויה ליום מתן תורה). אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים

לשון דבור או אמירה מונח על תיבות מחוברות יוצאות דרך שפתי האדם מורות בחבורם על גזרה או צווי או אזהרה לשומע כפי אשר יצוייר בלב המדבר. וזה המיו מן הדבור גם כן יקרא שפה וכלל התיבות