מלמד התלמידים קמב

ובבחירה הנזכרת יש הפרש רב בין בני אדם עד שנמצא איש אחד מוטבע מתחלה לעשות טוב ואחד מוטבע לעשות רע וידוע כי הלמוד יוציא האדם מטבע ויהפוך נפשו ממדה אל מדה ולפי שרוב בני אדם נוטים מטבעם אל הרע כי יצר לב האדם רע מנעוריו צריכים ללמוד רב ולמצות רבות על מינים רבים כדי שישיבו אותם למוטב ויחנכו הנערים אל הטוב לפי דרכם כמה שאמר החכם חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. ואפשר שעל ענין זה רמז דוד באמרו כחצים ביד גבור כן בני הנעורים אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם ובני הנעורים אלה הם המצות והדעות האמתות שקבל האדם בנערותו וכאשר בחר השם בעמו לזכותם ולהנחילם העולם הרבה להם תורה ומצות כמו שאמרו ז"ל רצה המקום לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כי לולי רבוי התורה והמצות המעוררים אותם תמיד לזכור השם היו מתים בעטיו של נחש ועצת האשה הם האויבים. ועליהם אמר דוד כי ידברו את אויבים בשער לפי שהנער ידחה אותם מעליו החצים שקבל בנערותו וינצל מרעתם. ומשל החצים והאויבים הזכירו בני קרח גם כן כמו שהתבאר בפרשת ויהיו חיי שרה. ולפי זה הצורך באה התורה כי בה ישיג העם ויחיה. והוא אמרו ויאמר אם שמוע תשמע לקול י"י אלהיך התנה להם תחלה לקבל האמת והוא אמרו אם שמוע תשמע. ואחר כן התנה לעשות הטובה בינו ובין עצמו הן בינו ובין אחרים והוא אמרו והישר בעיניו תעשה ואחר כן התנה לסור מרע והוא אמר והאזנת למצותיו שמצות לא תעשה מקויימת בהאזנה. ואחר כן התנה לשמור החקים שהם כשומרים למצות הקודמות ואמר שאם יקיים כל התנאים האלה יגמלהו הגמול הראוי לו והוא

אמרו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני י"י רופאך. ורבים שואלים בפסוק זה ואומרים מהו שאמר כי אני י"י רופאך ואחר שלא ישים עליו מחלה רפואה מה טיבה. ולפי שאלתם זו דוחקים עצמם בפירושו. והשואלים האלה אלו נתנו אל לבם גדר הרפואה מהו לא היה קשה להם זה כי הרפואה תאמר על הנהגת הבריא לעמוד בבריאותו ועל הנהגת החולה להשיב אותו לבריאות ויאמר על היודע הנהגות אלו רופא וכשהוא משתדל בהנהגת איש אחד או עם יאמר עליו שהוא רופאו כמו שיאמר רופא המלך וראוי שיאמר לו הרופא בטוח אתה מן החלאים שלא אשימם עליך אחר שאני רופאך ועלי טורח רפואתך. אם כן שאלתם אינם צריכה לפנים. אבל יש שאלה גדולה בפסוק זה שלא הרגישו בה והוא שאם נקחנו כפשוטו מה הגמול הזה אשר יחל אותם אחר כל התנאים שבקש מהם. הנכון שיאמר המלך למשרתיו אם תאהבוני ותכבדוני ותקיימו כל מצותי ולא תמרו את פי בדבר ותעבדו אותי בתכלית עבודה לא אביא עליכם היסורין הקשין והנפלאים שהבאתי על הבוגדים הרעים שהכעיסוני ומרדו בי בתכלית המרד וכי זו תורה וזו שכרה. זו היא שאלה שהיא צריכה לפנים ועליה ראוי להתבונן. לפיכך נראה שהפסוק הזה נאמר להשלמת המשל שבא