מלמד התלמידים קלט

בהם להבין הדברים העמוקים היתה הסתר ההוא צורך התורה עד שבאו הסודות בדרך שלא יתעה המבין ולא ירגיש הפתי הטועה. ולפי הענין הזה בא וילנו העם על משה לאמר מה נשתה רצה לומר תלונתינו עליך כי אלו המים אשר הביאותנו אליהם הם ראוים לך ולריעיך אבל אנחנו העם מה נשתה ולמה לא יהיו על ענין כזה אנשים שגדלו בין הכופרים הרעים שהיו בלא דת ובלא אלהי אמת. והנה היום אחר מתן תורה אלפי שנה כל אדם המוני כשישמע דבר חכמה אמתי יקוץ בו ויבוז אותו להיותו שבע מספוא ותבן שהם מאכלו עד שצריך להעלים דברים הרבה מהם כדי שלא יחשבו האומר אותם לחולק על האמונה אמנם האדם שלא יתן מאכלו עשב השדה ולא ישבע ממנו ירעב לשמוע את דבר ה' וכל מר לאחרים מתוק אליו ועל שניהם אמר החכם נפש שבעה תבוז ונפש רעבה כל מר מתוק

וזה הפסוק סובל פירוש אחר והוא כי הנפש שתאכל דבש יותר מדאי קרא שבעה והיא תבוז נופת כדרך פן תשבענו והקאותו וקרא רעבה לאשר לא שמעה כלל דבר השם והיא תשים מר למתוק ומתוק למר ושתי נפשות אלו הם בשתי הקצוות. וזה הפירוש קרוב אצלי אבל שניהם לי רומזים ענין אחד ולפי הענין הזה היתה תלונת העם ולפיכך היה צורך גדול לתורה התמימה המועילה לעם כלו תועלת מספקת כפי טבע הכל מחכימת פתי ומאירת עינים לפקחים וזה הענין לא ישגהו אדם בחכמתו ובתחבולותיו אם לא יבא דבר השם אליו להודיעו הדרך הזאת בנבואה שלימה. הלא תראו שהתורות המתדמות בתורתנו התמימה לא השיגו ענין זה ואעפ"י שבאו אחריה ותועלתן רחוקה מאד מתועלת העם שהרי חוקיה הם על הקצוות ותורת ישמעאל פחותה מכולן לפי חוקיה המכוערים ולפי יחול גמול פחות. ואין לתמוה על זה הענין שאין התורה אלא פועל אלהי ולא ישיגנו אדם רק ברצון השם בעם ולפיכך צעק משה אליו ויורהו עץ והוא התורה כמו שאמרו דורשי רשומות אין עץ אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה והוא שהשליך משה אל המים המרים לעם עד שמחקו להם. והוא שאמרו ז"ל מרים הם לפי שעה ונמתקו והוא שלא אמר שהסיע אותם ממקום המים ההם אבל עשה תחבולות למתק המים ההם בעצמם בהמשלים ובדבר על לשון בני אדם ובמצות גלויות המכסות את המרירות שנראה תחלה אל חכם כי זה דרך הרופא האומן שעושה תחבולות לגנוב דעת החולה לטובתו כדי להשקותו המשקה המחיה אותו. ובתתבולה זו הורהו השם להשליך עץ אל המים עד שמתקו אל חכם. וכמבאר למשל ההוא אמר שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ובארה זה הקבלה האמתית ואמרה שבת ודינין במרה אפקוד אם כן על שבת אומר שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו והוא על הדרך הזה שאמרנו כי היא מצוה שומרת את האמונה בחדוש העולם ובהאמין זה קרוב לדעת ולהאמין שיש בורא לעולם שאחר שהוא מחודש יש לו מחדש בהכרח שהדבר לא יחדש עצמו אם כן יש לו בורא והוא הקב"ה הוא אלהינו. וזה היה דבר פשוט לכל