מלמד התלמידים קלד

על כל מעשיו לא על האדם לבדו אמר ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם והזכיר צמאון הפראים להעיר על פועל הטבע המחכים כל בעל חיים באשר הוא כי הפראים בטבעם שעומדים בצמא גדול זמן רב בכונה כדי להנצל מיד הבאים לצוד אותם וכשיראו הצדים בורחים אל המעינות ושותים עד בלי די וישובו כנגד הצדים וישליכו קלוחי מים על פניהם עד שינצלו מהם. ואחר זה התועלת הזכיר התועלת המגעת לעופות ולבהמות ולאדם וגם לעצים הגדולים היוצאים לפי הטבע בדבר השם לא על ידי פועל אדם והוא שאמר ישבעו עצי י"י ארזי לבנון אשר נטע. והזכיר שהאילנות הגדולים תועלתם נמצאת תמיד לעופות והוא שאמר אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה ועוד הזכיר ההרים והסלעים הגדולים תועלתם גם כן נמצאת לחיות המדבריות וכל זה מורה כי רחמיו על כל מעשיו וכל הדברים האלה נמצאו בסבת האור וממשלתו והוא שנאמר באור ולמשול ביום ובלילה

ומה שאמר את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים לא בא לומר שאין להם ממשלה בכל עת אבל יחס ממשלת כל אחד מהם לזמן מיוחד לו שהיא נראית ביותר ואחר שהזכיר ענין קצת ממשלתם בא להזכיר שתי התועלות האחרות והזכיר תחלה תועלת האורה והוא ביאור להאיר על הארץ. והוא מה שביאר ואמר עשה ירח למועדים לפי שהשמש זמן אורו קבוע מתחלת היום ועד סופו והלבנה יש לה זמנים הרבה וכל יום ויום משתנה זמן אורה לפי עמדה נגד השמש ואין לה אור מעצמה ולפיכך אמרו עליה שאמרה איפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד לפי שאין לה כתר מעצמה אבל הוא מושאל לה ואחר שהוא כן אין ראוי שתקרא בלשון גדולה ומלכות כשמש לכך חזר וקראה המאור הקטון וזה כלו אמרו כדי להורות על טבע אורה. ולהרחיב באור על זה בא מה שנאמר בתלמוד ונמשכו הדברים שם לפי המשך המשל לא לדקדק אמתתו כי כן דרך קצת המשלים בדברי ספרי הקדש והאמת כי נקרא קטן מצד בחינת אור השמש וגדלו אמנם מצד בחינת אורה אצל שאר הכוכבים הוא גדול ולפיכך אמר את שני המאורות הגדולים אע"פ שיש כוכבים אחרים שעצם כל אחד מהם גדול מעצם הירח. וכבר העיר בזה על תועלת להאיר על הארץ

ואחר כן בא לבאר להבדיל בין האור ובין החשך שרצה בו להעיר על תועלת שני הזמנים זמן האור וזמן החשך כי קצת בעלי חיים יפיקו רצון במזונם בלילה וינוחו ביום וקצתם ביום וינוחו בלילה והוא שאמר תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון יצא אדם לפעלו. גם זה מרחמי השם שהחיות הרעות נאספות ביום למנוע ההזק מבני אדם שעבודתם ביום והוא שאמר יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב. כל זה מורה על מסדר טוב שהכל בחכמה ובכונה מאתו ובכחו הוא שאמר מה רבו מעשיך י"י כלם בחכמה עשית מלאה הארץ