מלמד התלמידים קלג

פסוק להאיר על הארץ. ולפי זהו הענין נאמר והיו למאורות כי מה טעם לומר יהי אור להיות אור. ראיה ברורה אחרת כי אחרי אמרו כל זה באר ויעש אלהים שני המאורות הגדולים. ואחר כן אמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים מכלל שנתינתם שהיא תלייתם היתה אחר עשייתם. ולשון נתינה באלו העניינים מצאנו בזכר הקשת אמר את קשתי נתתי בענן ולשון נתתי מורה על אמתת ענינם שאינו דבר מונח מאז ועומד לא הקשת בענן ולא המאורות ברקיע השמים ונתינתם בו הוא לג' תועלות המגיעות מהאור. הא' להאיר על הארץ. השנית למשול ביום ובלילה. השלישית להבדיל בין האור ובין החשך וזה יתבאר במה שנמשך במזמור זה כי כפי ענין זה שבא במעשה בראשית אמר בראש המזמור עוטה אור כשלמה ולא הזכיר לו שם תועלת כלל ואחר כן הזכיר פסוקים רבים מורים על ממשלת האור. למבינים אמר תחלה המקרה במים עליותיו לפי שתחלת המזג היסודות שהוא בסבת האור יתחדש ממנו האד העולה מן הארץ וזה בא כדרך שסדר משה רבינו ע"ה אחר בריאת האור יהי רקיע בתוך המים שבא להורות כמו שפירשוהו רז"ל יחזק הרקיע שלא היתה הויתו הויה גמורה רק חוזק המקום ההוא. וזה הלשון בעצמו אמר באמצו שחקים ממעל. וכבר הקדים לו בהכינו שמים שם אני. ועל אמוץ השחקים אמר יהי רקיע שבא להורות על הווית הרקיע הצריך להקוות המים התחתונים ולהראות הארץ. ואל מציאות המים העליונים שהם המים אשר מעל השמים שהזכיר דוד גם כן דרך רמז בכלל העולם האמצעי ומשם יפתח השם את אוצרו הטוב את השמים ובאמת קראו הטוב כי הכל מתמיד בסבתו ובמציאותם ימצאו הצמחים. ולפי שמשה רבינו ע"ה כתב בפסוק תדשא הארץ שלא במקומו כלומר שהקדימו לתליית המאורות שהוא סבת האד העולה מן הארץ אמר אחר כן וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ. וכאילו רמז ואמר כי בהראות היבשה היה ראוי לעלות האד. כי כבר נתלו המאורות וזה הרקיע נסתר מרבים. ולפי שאינו כמשמעותו הפשוטה נאמר בו ויהי כן ואמר ויעש מה שלא בא בשאר ההוים ועליו רמז ישעיה הנביא באמרו מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ. ואלו היו השמים העליונים היו דברי הנביא שלא כסדר. לפיכך נראה שרמז באמרו מי מדד בשעלו מים על הקוות המים כי אז נעשה הרקיע ונראתה היבשה. והוא שסמך לו ושמים בזרת תכן והוא הרקיע. ואמרו וכל בשליש עפר הארץ על החלד המכוסה ממנה. ואמר על הנגלה ממנו ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים. וזה כולו כפי מה שהודיע המציאות לחכמים אבל הדעת המפורסם להמון שהמים העליונים למעלה מן הגלגלים וזה אמת מצד שהם באים בכחם והכל מכח מעשיו

והוא שאמר משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ וכבר הקדים לו המקרה במים עליותיו ולפי שלא יוחס זה לטבע אמר מפרי מעשיך רוצה בו מכח מעשיך. וקראו פרי לפי שאין לו מציאות בעצמו כמו שאמר החכם מפרי פי איש תשבע בטנו ולהורות שרחמיו