מלמד התלמידים קלה

קניניך. וזה הכל קונה הקונה שמים וארץ בממשלה שנתן למאורות שברא ברחמים. והוא ברחמיו יאר פניו אלינו ויקיים בנו מקרא שכתוב לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ד' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך. ועוד כתוב לא יהיה לך השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך י"י לאור עולם ואלהיך לחתפארתך. פרשת בשלח. (והיא ראויה לשביעי של פסח). מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק

זה הפסוק בא כשאר פסוקי משלי על שני פנים גלוי ונסתר הגלוי המשל מבואר בו שבא להשקיט לב החושק ההומה על חשוקו כל ימי רחקו ממנו כי בהתבשרו טוב שמועה עליו ראוי לו שישקוט ויניח והמשיל זה למים קרים ובעיף שידוע שטבע העיף רותח ומבעבע לפיכך צמאו רב ואין בכל המשקין הנהוגים לו משקה הראוי לרוות צמאו כמים כמו שאמר לא צמא למים כי אם לשמוע. ונאמר מים שאל. וכן נראה במקומות רבים בכתוב והמציאות מאמת זה וכשם שהמים קרים מרווים העיף ומניחין רתיחתו ומקררים חומו ומטיבים לבו כן החושק ההומה על חשוקו השמועה טובה עליו תשקיט המיית לבבו ואם הוא נשאר ברב תשוקתו אליו

זה הדרך הנגלה בפסוק הזה אבל הפסוק בא להעיר על כונת התורה שבאה לרוות כל צמא לשמוע דבר השם והעיף לבקש אותו ולא מצאו וקרא החכם לתורה שמועה במקום זה ובזולתו כאמרו ושמועה טובה תדשן עצם. וזה לפי שבא דרך שמע וקבלה לא על דרך למוד מופתי ובדין קראה טובה כי היא מתוקנת ושלימה בשלשת חלקיה כמו שיתבאר בדרש חג השבועות. ואמר מארץ מרחק לפי שכונת התורה לא תושג רק אחר חקירות רבות בדברים רבים ובמשלים רבים כדרך שעשה שלמה בהרבות דבריו ומשליו לגלות סתריה ולהודיע כונתה והוא שאמרו ז"ל למה היו דברי תורה דומים קודם שבא שלמה לבאר שמימיה עמוקין וצונין וכבר התבאר בהקדמת התנבלותי שזה המשל הוציאו מדברי שלמה עצמו כי כן אמר מים עמוקים עצה בלב איש וכבר התבאר בפתיחת זה הספר ושם התבאר ששלמה קרא התורה מים עמוקין ובונין וכפי ענין זה אמרו במקומות רבים שהתורה נמשלה למים בדרך חידה ומשל ולפי הענין ראוי לחקור כל סתרי התורה והם רשומות וחתומות. והוא הענין שנזכר בדבריהם ז"ל אמרו וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שאמר הוי כל צמא לכו למים. וראייתם מזה הפסוק הוא כדרך ראיות הרבה שבאו בתלמוד שהזכירו קצת הענין לראיה והראיה היא במה שנסמך לענין ההוא