מלמד התלמידים קלב

כקצת החיות הטורפות והעופות הדורסים והתנינים הגדולים. אעפ"כ מצד בחינת עצמם הם טובים ולפיכך נזכרו התנינים הגדולים במעשה בראשית. ונעים זמירות אמר גם כן במזמור זה לויתן זה יצרת לצחק בו לפי שהוא היצור הגדול שנמנע מבני אדם ומכל היצורים ולפי הפלגתו המשילו בו הטוב הצפון שנאמר עליו מה רב טובך אשר צפנת ליריאך פעלת לחוסים בך. ובחרו בשם לויתן להפלגת גודל עצמו ולהצטרפות שמו כי כן כתוב כי לוית חן הם לראשיך ועל דרך זה מה שאמרו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו שכינה. וכבר באר זה הרב רבינו ואמר שהידיעה שהשיגו בה הקב"ה היא העטרה

וראוי להתבונן כי לא בלויתן בלבד המשילו בה. כי כן המשילו בבהמות במקום אחר בעצמו ואמרו על שניהם בפרקי ר' אליעזר שעתיד הקב"ה לעשות סעודה גדולה מהם לצדיקים. ואמנם סעודה גדולה ראיה חזקה כי לגדלם המשילו בם הטובה הצפונה הגדולה והרבה לפי ששניהם הזכירם הקב"ה בדבריו בהפלגת בריותיו. ומה שנאמר שם בפרקי ר' אליעזר על בהמות שרועה באלף הרים. רמז שעל כלל בעלי מיני חיים נרמז שם. לפי שהמינין עומדים כי כן כתוב בהררי אלף והוא שרמז באיוב הוא ראשית דרכי אל. והוא ראוי לפי ההשגחה המינית וכן נאמר בלויתן את כל גבוה יראה. סוף דבר לפי הפלגת השבחים הנזכרים בהם המשילו בהם הטובה לצדיקים. לא על מלוי כרסם ובטנם. ונשוב לעניננו כי אע"פ שיש בריות גדולות מזיקות לשאר הבריות בבחינת עצמם הם טוב וכל נמצא טוב אחר שהוא נמצא. ואע"פ שמצד שפע הגבוה נמצא השפל וכן הכל על הסדר א"ל שהגבוה והנכבד נברא בעבור השפל והנבזה שאם כן היה חביב הנבזה מהנכבד שהדבר שהוא אהוב בשביל האחר האחר הוא הנאהב יותר כי האב כשיאהב המלמד בשביל הנער בנו שהוא מלמדו ידוע כי הנער הוא האהוב יותר. ואלו היה הענין כן כמו שחושבים רבים היו המורכבים מהיסודות שוכני בתי חומר נאהבים ונכבדים אצל השם יתעלה יותר מן המלאכים ואין הדבר כן אבל הגבוה נברא לעצמו לרצון השם שרצה במציאות הטוב ונתן בטבעו שתצאנה תועלות ממנו

וזה הענין בעצמו בא בספור בריאות המאורות ובא זה ולמד על זה כי תחלה אמר יהי אור ויהי אור ואמר וירא אלהים את האור כי טוב ורבותינו ז"ל אמרו הן הן המאורות שנבראו ביום ראשון ולא תלאן עד יום ד' וזה כי יום ד' כבר קדם לו הוית הרקיע בתוך המים והראות היבשה ומציאות הצמחים וזה כלו צריך לאור ולחשך כי הם סבות ההויה וההפסד אחר הכחות הגלגליות והכל מעשה ידיו. והוא אומרו ומעשה ידיו מגיד הרקיע. והגדת מעשה ידיו הוא העולם השפל לרקיע. ולפיכך ספר ביום רביעי שלש תועלות המגיעות מהאור עם נתינתם ברקיע ההוא הנקרא רקיע שמים כמו שנזכר ג' פעמים בפ' מאורות. יהי מאורות ברקיע השמים הוסיף ביאור ואמר. והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ולולי זה הענין היה לו לומר תחלה