מלמד התלמידים קלא

ושמעתי מפי החכם שהתחברתי עמו שהעושר והריש והממשלה והכניעה וכיוצא בם אי אפשר בהם במקרה מפני שהוא דבר מתמיד בכל מקום ובכל זמן ואחר שהוא כן ראוי לשאול מה זה שאנו רואין שהמין כלו שוה באיברי אישיו והוא חלוק בשאר עניניו במשול זה על זה וכיוצא בו

ואמר לתשובה על זה כי אחר שנודע שהשם נתן ממשלה לשמים על הארץ ראוי לתת טעם לנמצאים שם מצד מציאות השמים. ולפי שעצם כל הגלגלים אחד בכל זמן ובכל צד השתנות עצמי המין כלו לפי שהן נמשכים אחר עצם הגלגל ולפי שיש לגלגל עליונות מקום זה על זה ושנוי מצד תנועתם בפאות העולם ימצא השנוי בין הענינים הנמשכים אל העצם כעושר וריש וכיוצא בם לפי שהדברים ההם נמשכים אחר תנועת הגלגלים. ולפי' זה הענין עצמו אמר שנמצא איש אחד אוהב אחר ממינו ואם לא קדמה לו סבת אהבה מצד גמילות טוב או תוחלת הכל נמשך אחר מערכת הכוכבים לפי אהבת כוכבי מולדתם. ועל דרך זה תמצא השנאה ושאר הענינים המשתנים בין בני אדם וזה כלו לא תכחיש אותו התורה המיעדת היעודים מטוב העולם והפכו כי התורה מדברת על דרך המופתים ושנוי הטבע וביטול ממשלת הכוכבים כמו שאמרו ז"ל אין מזל לישראל. אבל לשאר האומות לא מנעו ממשלת מזל מעליהם. וזה דבר אמיתי יאמתנו המציאות כי הרעים נמצא להם העושר והממשלה בעולם הזה לא לישראל אחר שהסתיר פניו ממנו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו הסתתרה. אבל מקדם על ידי משה רבינו היו עושים לפי חכמתם ובינתם והיו מונין חדשיהם ללבנה ושנותם לחמה כדי להתבונן במהלכם ושבילם להכיר ולדעת מי שאמר והיה העולם בתת להם חוק וזמן שלא ישנו את תפקידם ולגרע מחוקם או להוסיף אין לאל ידם

ולכן הוזהרו העם מעובדם וצוו לקבוע מועדיהם בם לזכור נפלאות השם במועדם ולהקריב בראשי חדשיהם שעירי חטאת לכפר בעדם ובחדש הזה שהוא ראש חדשיהם יקריבו מתרומה חדשה לחדש רוחם בקרבם ולהעיר כבודם ולהתודות בראשו שנתן על פשעם ומרדם למען יחדלו מעושק ידם וישובו לאל בעודם כי זה כל האדם. אבל החכמים היחידים היו מתבוננים ומשימים על לבם לדעת כל זה באותות ובמופתים שכליים ולא היו סומכים על הקבלה בלבד כי הקבלה הסתירה דברים רבים שלא יטבו בעיני ההמון אבל יקוצו בם מאד ועל דרך זה בא הספור במעשה בראשית מראש

אבל העיקר הגדול מה שאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ר"ל שכל אחד מהנעשים נאות לעצמו במציאותו הטובה והמתמדת. והרב המורה אמר כי אמרו מאד לפי שלא יפסק ויפסד כלל. ואפשר לומר כי זה אמר לפי הספור הכללי שהכל נמצא באיש אחד אבל על כל ספור וספור פרטי אמר כי טוב להודות כי הוא נאות לעצמו ואע"פ שיש בהם נבראים בעלי היזק וטבעם להרע לאחרים