מלמד התלמידים קיא

יפקפקו בו כי כן פקפקתי גם אני בו אחר שעלה בלבי עד שמצאתי לרבותינו ז"ל הדעת הזו לפי מה שנראה לי מדבריהם באמרם וכי ממשה אנו אוחזין התורה והלא אבותינו זכו לזה שנאמר מורשה קהלת יעקב שומע אני ירושה לבני מלכים ירושה לבני קטנים. כלומר שבני יעקב שהיו בני מלכים ירשוה מאבותיהם. וכמו שאמרו בפרק חלק מורשה היא להם מאבותיהם מששת ימי בראשית לפי שעליהם היתה הכוונה והיא היתה להם מאז ירושה בכח לפי בחינת המציאות ובצאת האבות יצאה לפועל כפי השתדלם בלמדו. ובלמוד ההוא זכו בה האבות. וכבר קדם לנו בפסוק האחר במה זכו לנו האבות אם כן על זכות ההוא רמז הנה בשם תורה להעיר על חלק מיוחד מהתורה שהוא על דרך למוד והוראה

ואל תטעה בשם תורה כי השמות נאמרים על מינים רבים כמו שהתבאר לנו ענין זה הוא ענין צריך מאד לכל חכם ובפרט למחפשי אמתות ושם התבאר כי שם תורה בא על התורה בכללה ובא על חלק מיוחד ממנה. והוא מה שבא בדרך ספור על דרך הנסתר להודיע האמת לנבוני לחש בדרך המצות שבאו לשמור החלק ההוא ולהאדירו כדי לזכות את כל ישראל. שאמר הכתוב ד' חפץ למען צדקו וכו' וביארו ז"ל ואמרו רצה המקום לזכות את ישראל וכו' וזה לפי שעיר פרא אדם יולד ויצר לב האדם רע מנעוריו לפי טבע החומר כפי דביקותו והרכבתו ולפיכך הוא צריך להערות רבות להורות הדרך לפניו ולהעיר השכל בשמוש ההרגשות הנתונות להשתמש בהם לעת הצורך לקיום הגוף או לעמידת המין לא זולת זה

וכל מי שירצה לעבוד השם ולהשיג המבוקש ממנו ישים כונתו להשיג רצון השם וכל תאותיו תהיינה לעבודתו כמו שבא ד' נגדך וגו' וכבר קדם פירושו. וכן בא להעיר על ענין אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם. ואמר שלמה בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. נשלם פרשת ויחי יעקב. השם ברחמיו יסיר ממנו לב העקב