עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלמד התלמידים

מלמד התלמידים קי

Malmad ha-talmidim 110 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text

Open in the reader →

וגו' שהוא יחס התלמיד הטוב לרב פסוק אחר ביחס הרב השלם אל התלמיד הטוב נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שומעת. לפי שידוע שנזם וחלי שני עדיים כמו שאמר הושע הנביא ותעד נזמה וחליתה. והזהב והכתם שני מיני זהב והכתם הוא הטוב מזהב סתם. ועל דרך זה צריך שיהא התלמיד ביחס המוכיח החכם שמודיע דרכי מוסר ומלמדו חכמה. וכשיהיה אצלו על הדרך הזה אז איפשר שיהי' התלמיד אל הרב כצנת שלג ביום קציר. אבל העצל הוא בהיפך שלא די לו שלא יקרר חומו מהאש הבוערת אבל יוסיף לעיניו עשן והוא הגורם כהות העינים ולא יוסיף להביט כבתחלה וכן תקהינה שיניו במה שלא יתנהג כשורה וידבר בזולת מקומו ולפיכך יעמוד הרב המוכיח. והוא שאמר החכם כחומץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשולחיו

סוף דבר החכם הראה שהרב והתלמיד השלמים יהנו זה בזה והרב נותן עיניו להועיל לתלמיד והתלמיד שם לבו להפיק רצון הרב. וכל עת שהתלמיד על דרך זה שלימותו הולך וגדול בעצמו אבל אין לו מקום ואין לו זמן להשפיע לאחרים. ואל זה הענין כיון אלישע באמרו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי כמו שקדם והוא אמר לו אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן וגו' רצונו לומר אם תשיג בעצמך ותמצא נפשך כאלו לקחתי מעמך וחסרת קצת שלימותך להתבודדות שכלך אז תשתדל להשלים החסרון ההוא בבקשך לך אחר אשר תמלא חסרונך בו השגתי אני וכאשר מצאתי בך וכאשר השיג כל שלם. ואל זה רמז באמרו ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ד' אלהי לעשות וגו' וסמך לו כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו' ואמרו הם ז"ל מה אני בחנם אף אתה בחינם. וכאשר הודיע זה אליהו לאלישע מיד ויהי הם הולכים הלוך ודבר רצה בו שהתעורר גם הוא לדבר. ולשון לוקח מאתך ולשון כי מאיש לוקה זאת אצלו אחד ורוצה בו חסרון רוצה בו כי האדם חסר בעצמו מצד האשה כן אלישע לפי שלימות שפעו הרותח מצא עצמו חסר כשנמצא מלא ונטבע ואין מושך. וזה הענין הגדול נמצא בבא קץ הרב הגדול השלם כי זה מדרכי השלמים. ואחר כן אין ספק שמשה רבינו רבן של כל הנביאים הלך בדרך זה. וכפי יתרון שלימותו בנבואה מסר ליחידים ראשי הסוד שתורתו תלויה בו ונתן להם כמצוה מחמת מיתה בלשון ירושה ובלשון צוואת האב לראוים ליורשו. והוא שאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. רוצה בו כי כשצוה מחמת מיתה הנחילנו תורה שירשה קהלת יעקב. הכונה בו להחזיק בלמוד והוא הבנת דבר מתוך דבר עד שיושג המכוון. ולשון ירושה נופל על דעות מכוונות או דת מקובלת כמו שבא אך שקר נחלו אבותינו. ואפשר שזה רוצה באמרו ונחלתי שמתם לתועבה ולפי משמעות זה בא מורשה קהלת יעקב. ואחריו בא ויהי בישרון מלך וגו' כנגד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ואני יודע כי רבים מן התלמידים לא ייטב בעיניהם דבר זה וידיחוהו אבל החומלים על המשתדלים בלימוד לא ידחוהו אבל