מלמד התלמידים יא

להשיג ולהבין המכוון בה באהבת השם ובשמירת המצות. והמשל בזה שאמרו ז"ל על שלמה הוא עצמו אמרו על התורה ומדבריו הוציאוהו כי אמרם צוננין הוא ע"ד מאמר שלמה: "מים קרים על נפשו עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק" קרא התורה שבאה בדרך שמועה וקבלה על השלימות, שמועה טובה כי כן יאמר "טוב" רק על דבר השלם. ולפי שהשגת והבנת כוונה התורה הוא רק אחר חקירות רבות אמר על זה דרך משל מארץ מרחק. הנה בפסוק הזה המשיל התורה כמים הצוננין המרוים את העיף והמהנים אותו מכל משקה, ושאר המשל הנזכר כלל באמרו: מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה. אמר שהתורה יועצעת כל נועץ ביותר ולפיכך נקראת עצה סתם כמו שאמר ושומע לעצה חכם, היא כמים עמוקים עצה בלב איש ואפשר שרמז על משה רבינו ע"ה שהשיג באמת המעלה האנושית, או ר"ל שהיא כמים עמוקים בשכל האדם בכח דבריו ולפי העומק ההוא רבים מבני אדם לא ישתו מהם וימותו בצמאם ובעייפותם, לפי שאין להם חבל מספיק כדי לדלותם אבל איש תבונות ידלה בקנותו תחבולות לספק חבל בחבל ומשיחה במשיחה. ודקדקו מדבריו שני ספוקים מאמרו על ענין זה ונבון תחבולות יקנה, וכן נראה שדקדקו גזרת שם תחבולות כמה שדרשו חבל בחבל, וכן נאמר על ענין זה בתחבולות עשה מלחמה. ובא להורות דרך הלימוד בספריו ובספרי הנביאים. ואמרם חבל בחבל ומשיחה במשיחה שני מינים בספוק ההוא לפי שהתחבולה בזה צריכה לשני מינים הא' משל והוא החבל המצורף אל הדלי והמיוחד לו והוא הקודם במעלה ואשר הכוונה אליו והענין ההוא נרמז בספר בראשית בדרך משל וחידה ועליו חבר ספר משלי שפתח בו במשלי. וכן חבר ספר קהלת בחפשו דבר דבר בפשוטו והראה כוונת כל המצות המעשיות כי זה כל האדם. ולפי הענין הזה פתח בו בדברי, והענין ההוא הוא המשיחה שאינה מיוחדת לדלי ואינה צרופה לדלי רק למשוך החבל בה כפשוטו של ספר משלי. והחכם ע"ה קנה תחבולות וצירף דבר לדבר ומשל למשל עד שדלה בשניהם ושתה בהשיגו כוונת כל המצות אחת אחת שהן כדי שילך האדם בדרך ישרה בלא נטיה אל הימין או השמאל עד אשר יבוא אל מקדשי אל בחקירתו וורישתו כל סתרי התורה ומשליה אחד אחד עד שישיג על ידה אהבת השם המחייה את בעליה. ועל ההשכלה ההיא חבר הספר שנאמר עליו שאין כל העולם כלו כדי כיום שנתן בו לפי שהוא המכוון בתורה והמבוקש ממנה. וכן חבר בתחבולות ההשגה ההיא משלי וקהלת שהיו מובנין לכל נבון בתחבולות ההן מים עמוקים כדרך שדלה הוא וכפי זה הענין נאמר בבראשית רבה מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה. משל לבאר עמוקה מלאה מים והיו מימיה יפין ולא היתה בריה יכולה לשתות מהן בא אחד וקשר חבל בחבל ונימה בנימה ודלה ממנה ושתה התחילו הכל דולים ממנה ושותים. ואע"פ שבא הענין הזה שם על יהודא בכוונה אחת היא ועיקר הכונה היתה ביאור סודות התורה שהעיר עליהם החכם שלמה בשלמותו כי זה חוב על כל שלם להשלים אחרים בשלמותו והוא מדרכי השם בהשפיע מטובו בהמציאו מציאות ובהעמידו אותו. ושלמה השלם עשה כן ליתרון שלמותו בחכמה באהבת התורה אחר אשר הכין לבו לדרוש אותה ולחקור סתריה. והוא שאמרו התחילו הכל דולין ממנה ושותין והוא שאמר