מלמד התלמידים קג

גם כן צדיק אוכל לשובע נפשו כמו שהתבאר בפרשת ויהי ביום השמיני והכל כדרך שאמרו מרעיבו שבע ובהפך משביעו רעב והוא שאמר ובטן רשעים תחסר

וזה הענין הנזכר גם כן רמז החכם ע"ה באמרו נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות. ואמר עוד טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל ואמרו מלחמו הוא נאות למה שאמרנו שיניח קצת הנאותיו לחנינת הדל והוא הלוה המשלם והברכה ההיא אשר יבורך הוא שאמר עליה החכם ברכת י"י היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה והוא השפע השכלי הבא מאת השם שאמר אליה הנביא ישעיה כי אצוק מים על צמא ונוזלים על יבשה אצוק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך. וראה והבן איך המשיל הרוח והברכה ההיא לשפע המים על יבשה

ובאר עוד הנביא ואמר זה יאמר לי"י אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לי"י ובשם ישראל יכנה. והכנוי בישראל ידוע שהרצון בו כי שרית עם אלהים וכבר התבאר זה כי הברכה הזאת היא האהבה הנצחית והוא שרצה נעים זמירות באמרו מבורכיו ירשו ארץ ומקולליו יכרתו והארץ ההיא הוא משל למקום העמידה והקיום כמו שאמר והארץ לעולם עומדת והמשל הוא בארץ החיים והראיה על זה בזכרו במקלליו הכרת ואחר שהנושאים הפכים ראוי שיהיו הנשואים גם כן הפכים והפך הכרת העמידה לעולם ועליה אמר ירשו ארץ וסבת היותו חונן ומלוה ולוה ומשלם ואחר שהוא כן סבת הכרת היותו לוה ולא משלם וכשהשכל האנושי יטריד מחשבתו בעסקי הזר ההוא כבר נוקש באמרי פיו ואליו הוא האזהרה להתרפס לפני הריע ולהכנע בעבודתו. והוא שישים מחשבתו ועיונו בו ואל יסלק אותם מעליו כלל גם כן בעתי המאכל ושאר התענוגים או שאר עסקיו כי זה הוא מדרך הרפואה להנצל מן הקצה אל הקצה. והוא שאמר אל תתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך תנומה רוצה בו לא שינת קבע ולא שינת עראי כי כן צריך לו לפי שנטה אל הקצה המרוחק לחסרון שכלו. והוא שאמר גם כן החכם לפי הענין הזה אדם חסר לב תוקע כף עורב ערובה לפני רעהו. וזה הפסוק לראיה כי ריע שהוזכר בענין זה הוא המלוה והזר הוא הלוה וכשהאיש טבעו טוב להפוך ממדה אל מדה אז יוכל להנצל בחריצות אבל אם טבעו רע לא די שלא ישלם רצוני לומר שלא ישיג המושכלות רק שיאבד מצות התורה והקבלה. והוא שאמר החכם אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך. ואמר על התורה משכבך לפי שהתורה היא משכב לשכל כי בה יחול וינוח ויתעורר להבין דברי האמתות שבאו בה ולדעת שולחם האהוב. ודברי התורה מושכבים מונחים מאין מופת אבל הם ממושכלות ראשונות ומפורסמות ומקובלות לפי שהמושכלות הראשונות המפורסמות הן גלויות לכל משכיל והן דעות מונחות נאמר ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ואמרו הם ז"ל ויניחהו הניח לו לעבדה זה תלמוד ולשמרה אלו המצות. וזה יתבאר כי במושכלות הראשונות יושג התלמוד שהיא העבודה ובמפורסמות יתקיימו המצות