עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלמד התלמידים

מלמד התלמידים קב

Malmad ha-talmidim 102 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמנם בדרך הנסתר הכונה בו היא על האדם בעצמו בענין כוחות נפשו והנמשך אליהם והזר הוא יצר הרע כמו שאמרו ז"ל בפסוק לא יהיה בך אל זר איזהו אל זר שהוא בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע הוא הטבע החמרי החיוני וכשהטבע ההוא רע הוא לוה ולא משלם ועליו אמר נעים זמירות לוה רשע ולא ישלם

וכבר רמזו רבותינו ז"ל על זה באמרם אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום שנאמר לוה רשע ולא ישלם. וזה לפי שידוע שהלוה נוטל משל אחר וכן הטבע החיוני נועל פעמים מרעהו שהוא השפע השכלי שהוא הדבוק אשר בין האדם ובין בוראו שעליו נאמר רעך ורע אביך אל תעזב כמו שנזכר בפרשת ואתה תצוה. וכשהכח השכלי משתדל בצורך ההוא הגופני והוא מתרשל בפעולתו ובטל לעצמו אז הכח ההוא החמרי לוה מהריע והשכלי ערב וכשהלוה רע הוא לוה ולא משלם רוצה בו שאינו מניח דבר מתאותיו לממשלת הריע הרע ההוא ולא ישים תשוקתו אליו כמו שבקש ממנו באמרו ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו. ואלו היתה תשוקתו אליו על דרך שבא י"י נגדך כל תאותי והוא שיקח הנאותיו לשם שמים ויניח תאוותיו לממשלת הראוי למשול בו כמו שכתב החכם עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה והרשים לפי המשל הזה גם שאר הכחות ואז הלוה ההוא עבד לאיש מלוה כראוי לו אז הוא פורע חובו ומשלם גמול למלוה. כי כמו שהוא לוה מצד אחד לצורך שמירת הכח החיוני כן הוא מלוה לקיום הכח השכלי והוא שאמר החכם מלוה י"י חונן דל וגמולו ישלם לו. רצה בו כי החונן הדל והוא המניח יתרונות תאוותיו לחנינת הדל והוא הילד המסכן הידוע הוא מלוה השם רצה בו השפע האלוהי והוא הריע ואז משלם לו גמולו. או אפשר שרצה בו שהשם ישלם לו גמולו. אבל הראשון קרוב אצלי והוא כענין שאמר נעים זמירות ולא ישלם ועל דרך זה אמר גם כן וצדיק חונן ונותן רצה בו שהטבע החיוני הישר חונן ונותן ובאר עוד שם ואמר כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה. רצה בו שלוקח בכל עת הנאותיו בדרך הפסוק בלבד שהיא דרך חנינה ומתן לרעו ולפיכך הזרע הנולד ממנו והוא כל הנולד באיש ההוא ובנפשו מעט מעט הוא לברכה לפי שהוא הולך וגדל במדות הטובות הנמשכות אל ממשלת השכל ולפי ענין זה אמר גם כן נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כי הטבע הטוב אינו נעזב עד שתסתלק ממנו שכינה ויסתר השם פנים ממנו כי כשמשתדל בצרכי הגוף והוא ענין נפילת הצדיק לא יושלך לגמרי והוא אמרו שם כי יפול לא יוטל כי י"י סומך ידו והוא הענין במאמר החכם כי שבע יפול צדיק וקם. ואפשר שרמז במספר ההוא על החמש הרגשות ועל הכח המתעורר והכח המדמה כי כל אלה סבת נפילתו ובכלל סומך הוא לכל הצדיקים הנופלים והוא שאמר שם כי י"י סומך ידו ורצה בו שסומך ידו להקימו. והוא אמרו לא ראיתי צדיק נעזב כמו שקדם ואמרו וזרעו מבקש לחם הוא על הענין שקדם וזרעו לברכה. ועל דרך שאמר החכם לא ירעב י"י נפש צדיק. ואמרו